#215 עדי ארבל - בימין אין חברה אזרחית

עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה האזרחית, מבקש להחזיר את רעיונות החברה האזרחית למקומן הטבעי והראוי בחברה הישראלית. לא ככלי שרת לקידום מדיניות שמאל, כי אם כמסגרת המאפשרת לכלל אזרחי ישראל לעצב את אורחות חייהם כרצונם ולממש את ריבונותם באופן מלא.
לאחרונה, פרסם עדי מאמר נרחב תחת הכותרת 'הדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית'. המאמר, אשר פורסם בגיליון האחרון של השילוח, זכה במקום השלישי בתחרות הכתיבה של כתב העת. בנימוקי הזכייה, כתבו השופטים כי "המאמר מקדם את השיח הימני-שמרני בישראל שלב אחד קדימה. הוא יוצר מסגרת חשיבה ופעולה עבור הפרט המתלבט בעיצוב המציאות בה הוא חי, לצד האחריות המוטלת על המסגרות החברתיות להן הוא שותף: המשפחה, הקהילה והמדינה. אחרי תקופה ארוכה שהקול הדומיננטי בימין הישראלי עסק ב"מה לא", המאמר מבשר את תקופת ה"מה כן": המחבר מעלה על נס את חשיבותן של ההתארגנויות הספונטניות במסגרת החברה האזרחית, המתאפיינות ביעילות ובגיוון ביחס למנגנון הממשלתי. לצד תיאור המציאות מאיר העיניים של החברה האזרחית בישראל, שפעמים רבות פעילותה נסתרת מהעין, מציע המחבר מפת דרכים פרקטית ואפקטיבית ליישום רעיונותיו - ובכך הם הופכים ללימוד שעתיד לבוא לידי מעשה.
נפגשנו עם עדי ארבל לשיחת עומק על המאמר ועל הניסיון שצבר ב-15 שנותיו בחברה האזרחית הלאומית.

לצפיה ברשימת ההמלצות

האזנה נעימה!

Transcript

0:00

אדיאר בל, מנהל הפורום לחברה האזרחית, מבקש להחזיר את רעיונות החברה האזרחית למקומן הטבעי והראוי בחברה הישראלית לא ככלי שרת לקידום מדיניות שמאל, כי היא במסגרת מאפשרת לכלל אזרחי ישראל לעצב את עורכות חייהם כרסונם ולממש את ריבונותם באופן מלא לאחרונה, פרסם מדעי מאמר נרחב תחת הכותרת, הדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית המאמר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת השילוח וזכה במקום השלישי בתחרות הכתיבה של כתב העת בנימוקי הזכיר כתבו השופטים כי המאמר מקדם את השיח הימני שמרני בישראל שלב אחד קדימה הוא יוצר מסגרת חשיבה ופעולה עבור הפרט המתלבט בעיצוב המציאות באו חי לצד האחריות המוטלת על המסגרות החברתיות להן הוא שותף, המשפחה, הקהילה והמדינה אחרי תקופה ארוכה שהקול הדומיננטי בימין הישראלי עסק במה לא, המאמר מבשר את תקופת המכן המחבר מעלה על נס את חשיבותן של התארגנויות ספונטניות במסגרת החברה האזרחית המתאפיינות ביעילות ובגיוון ביחס למנגנון הממשלתי לצד תיאור המציאות מאיר העיניים של החברה הישראלית בישראל שפעמים רבות פעילותה נסתרת מהעין מציע המחבר מפת דרכים פרקטית ואפקטיבית ליישום רעיונותיו ובכך הם הופכים ללימוד שעתיד לבוא לידי מעשה אז נפגשנו עם עדי הרבל לשיחת עומק על המאמר ועל הניסן שצבר ב-15 שנותיו בחברה האזרחית הלאומית בפורום כהלת ובהזדמנות זו גם נאחל לעדי מזל טוב שהתארס בגיל 42 אז כל מכיריו או אבאו מוזמנים להתקשר אם אתם עוד לא יודעים מזל טוב לעדי שלום עדי שלום תמיר בפברואר 2022 פרסמת מאמר בכתב העת השילוח שכותרתו הדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית ולי לא כל כך מובן הקשר בין חברה אזרחית לבין חירות חברה אזרחית זה משהו שהוא כזה מלא ארגונים שבאים והורסים לנו את הדמוקרטיה לא? כך גם אני פותח את הטיעון שלי בעצם במאמר כמו שאתה יודע אז תודה רבה על זה והאמת היא שאני פותח בזה כי באמת באמת באמת אנשים כבר רגילים לשמוע בטח בעשור האחרון מאז קמפייני הקרן החדשה והממשלות הזרות שחברה אזרחית זה סוג של מכשיר שמאלני לעברת מוקדש שליטה מנבחרי הציבור לטובת עמותות כאלה ואחרות עמותות השמאל נקרא להן כמו שקוראים להן בתקשורת ולכן המונח חברה אזרחית וכשאנשים שומעים שאני מנהל את הפורום לחברה אזרחית אז מי שמכיר אותי אם נראה גמל לך הימני שאנחנו מכירים והפורום לחברה אזרחית לחברה אזרחית שזה מונח שמאלני ופה בעצם אני מציע במאמר לראות את החברה האזרחית כערך שמרני ואני גם מנסה לטעון שזה לא באמת חידוש גדול במובן הזה שאנחנו באים ממסורת יהודית ארוכת שנים שאלפיים שנות גלות שבה בעצם לא הייתה לנו מדינה, לא הייתה לנו מדינה חיינו בקהילות, הקהילות האלה עדו להפעיל חברה אזרחית ענפה שזה כלל שירותי חינוך, שירותי חברה, שירותי חסד, צטקה אפילו שירותי משפט ובמקומות מסוימים אפילו גביעת מיסים עבור שלטון המרכזי עבור שלטון המרכזי, אבל בעצם החברה האזרחית הייתה הזאת שיצגה יצרה איזושהי אוטונומיה ויצגה את הצרכים ואת האינטרסים ואת כל, ומילאה את כל השירותים שהיו צריכים חברי הקהילה היהודית באותו מקום אז מה זה עצם חברה אזרחית זה עמותות, זה בתי כנסת, זך שאני עוזר דרך חבר שלי זה עמותות צהרות על מה אתם מדבר, שאתם מדברים על חברה אזרחית חברה לטוס את הציבור אז כשאני מדבר על חברה אזרחית, אני מדבר על גם יוזמות שהם רשומות כמוסדות לא כוונת רווח, כארגונים לא כוונת רווח זה יכול להיות עמותות, חברת טוס ציבור בתי הכנסת שאנחנו מכירים, רשומים בדרך כלל כעמותות אבל זה גם יכול להיות התארגנויות קהילתיות שהן לאו דווקא רשומות על ידי המדינה. קבוצת וואטסאפ של מסירת חפצים בנחלאות שאנשים לא צריכים. מבחינתי, כן, ולא רק מבחינתי, זה כל התארגנות, באופן לא פורמלי, אנחנו קוראים לזה באתר של הפורמה לחברה האזרחית, כל מה שמעל המשפחה ומתחת למדינה. כמובן, במובנים, אני לא מדבר איתך עכשיו על עסקים שהם פור פרופיט, אלא על התארגנויות שהם התארגנויות שנועדו לייצר איזשהו שינוי או שיפור בעולם. אם כבר הזכרת ארגונים שהם חברות בעצם בשביל לקבל רווח, כמו נגיד הפלאפל השכונתי או כל עסק כזה או אחר, אפילו אינטל, הרבה מאוד עסקים כאלה רוצים היום לקבל איזשהו נופח קהילתי, זאת אומרת, אם אנחנו הפלאפל שבונה את הקהילה, אם לא הייתה הפלאפל, איפה הייתם נפגשים, אם לא הייתה את הבית קפה השכונתי, איפה השכנים היו מכירים אחד את השני, הרי אנחנו כבר פחות ופחות נצטרכים לקוס סוכר, כי יש את הפיצוציה ופחות ופחות נצטרכים לעזרה מהשכנים שלנו, כי יש את הוואטסאפ אז אני יכול לבקש דווקא מהחבר שלי שהוא גר אולי רחוב יותר רחוק, אבל הרבה יותר נוח לי לגשת אליו ולכולנו כמעט יש רחבים אז המרחקים מתקצרים והמיקום הגיאוגרפי כבר פחות משנה, והרבה עסקים מציגים את עצמם כאיזה משהו קהילתי אז למה עסקים הם לא חלק מהחברה אזרחית? אז תראה יש פה הרבה שאלות שצריך לשאול כי בתור התחלה אנחנו מכירים גם את המונח עסק חברתי, אם תסתכל על המונח עסק חברתי אין לו אישות משפטית אין כזה מונח משפטי בחוק הישראלי, בחוק בישראל אתה יכול להיות מוסד לכוונת רווח או מוסד ללא כוונת רווח אבל לא עסק חברתי, אם אתה מקים עסק חברתי מחר בבוקר אתה יכול לרשום את עצמך כחברה ולהגיד יש לי מטרות חברתיות, אתה יכול להגיד את עצמך כעמותה ולהגיד יש לי מטרות גם עסקיות ויש לזה הגבלות משפטיות כאלה ואחרות כמובן, כלומר אם אני רוצה למשוך הרווחים אז כדאי שאני חברה ואני אומר אוקיי אני מוכן למשוך רק מזכורת, ואני יופוף לאיזה מישהו אחר שיהיה בוס שלי שזה בעצם הוועד או אספה יותר נכון כספה ממן הוועד. נכון אבל אני רוצה שנייה לענות לשאלה שלך בכל זאת לא להתחמק מהשאלה. ובעצם מה שאנחנו רואים יש כמה תופעות שאפשר לשים לב שעסקים הופכים להיות או רואים את עצמם כחלק מחברה אזרחית תופעה אחת. זה הצורך להיות רלוונטיים לקהילה שלהם וכדי שאנשים יבואו ויקנו בפלאפל הזה ולא בפלאפל אחר. אז לנסות לייצר להם ערך חברתי זה יכול להיות דרך פה אתם יכולים לשבת להיפגש זה יכול להיות אנחנו בית הקפה השכונתי של המקום. זה לא הופך את זה לחברה אזרחית במובן הזה שזה קודם כל פור פרופיט המקום הזה לא ימשיך להתקיים ביום ביום שהוא לא ישים מספיק רווחים לבעלים. ולכן זה לא מבחינתי זה לא נחשב פור פרופיט זה נכון שיש חברות. שהתוצר הלוואי שלהם הוא תוצר לוואי שמייצר איזה שהוא גם שינוי לדוגמה הבאתי כדוגמה את חברת פנגו שהסיבה שבחרת בתור דוגמה. כי זה בעצם מתכתב עם כמה מונחים שמסתיימים באנג'יו. ופנגו זה פארק אינגו אבל אנג'יו הוא בעצם משתלב שם ברמה שלה קופי רייטינג של פורק קופי רייטינג זה בעצם חברת פנגו היא מאפשרת לנו הנהגים לשלם הרבה יותר הרבה יותר נוחות על חניות אנחנו צריכים לחפש מתחילים. באמצע רחוב המתחילים העירייה לא צריכה להתחזיק המתחילים המתחילים האלה. איך עוסקים להם לעירייה המון כסף שלא צריכים לתחזיק אותם לא צריכים לכל שתי חנות להעמיד אותם. זה פתאום גם ערך שאנחנו שומעים לה ויותר ויותר של הליכתיות. הוא פתאום פנגו מאפשרה ליכתיות כי אם אתה נוסע הולך עם העגלה שלך הגלת התינוק ויש לך מתחילים כל שתי דקות שאולי חוסמך את הכביש. אז פתאום בזכות זה שיש את פנגו אז כתוצר לוואי הרבה יותר נעים ללכת למדרכה בלי לתקע כל שניה באיזה מתחיל נשמע כמו זה דרך של פנגו לשווק את עצמם לעיריות להגיד להם הנה כך תציגו את ה. יציאה מהמדחינים ואת השימוש אולי המוגבר יותר בסמארטפון שהרבה אנשים אולי לא אוהבים אותו. אולי אוכלוסיות מבוגרות יותר קשה להתמודד עם פנגו יותר קל להם להושיט את היד לתוך הכיסלה איפה שיש את כל המטבעות הקטנים. ולהתמודד עם זה ופחות כמו באמת מה שפנגו רוצו לייצר כאילו אתה מביא זה כהדוגמה בתוך המאמר לאיזשהו עסק חברתי או עסק בעל השלכות חברתיות. אפשר להגיד וואטסאפ מטוואטסאפ מייצרת הרבה יותר קהילות כי הנה אני בבת בית שלי יש לי וואטסאפ ברחוב אפילו יש וואטסאפ יש לנו אינטרסים שונים משאר השכונה. וכן הלאה במשפחה שלי וואטסאפ המשפחה המורחבת יש וואטסאפ כלומר הדברים האלה בעצם יוצרים את הקשר אני כבר לא אומר להם. הנה אנחנו נפגשנו בין אירוע לאירוע לבין לוויה נכון אבל הסיבה שהבאתי את פנגו יאלף הסיבה שאמרתי של קופי רייטינג ודבר שני שרוב האנשים בכלל לא יודעים. זה שגם פנגו ולפניה סלו פארק למרות שאנשים מכירים את פנגו פנגו יותר מוצלחת. ולכן אנשים יותר מכירים את פנגו הם נהנו בזה בעצם חברות שנהנו למכרזים ממשלתיים לבוא ולייצר פתרונות חניה דיגיטליים. ובעצם המדינה אמרה אני גדול עליי לייצר איזה שהיא אפליקציה אני יודעת שאני לא יודעת לייצר את זה פתחה את זה לשוק החופשי באו גם פנגו גם סלולר ייצרו אחלה מוצרים. והציבור מכריע ברגליים ובאורדות ומחליט באיזה אפליקציות להשתמש כאשר כל דבר למה זה קהילתי למה זה הופך לסליחה למה זה הופך לחלק מהחברה האזרחית. אז פנגו כמו שאמרתי אני גם כותב במאמר זה שאי אפשר לשמוע לסמוך על השוק החופשי ולראות אותו כחלק מהחברה האזרחית זה גם הגדרות הפורמליות אנחנו לא רואים את זה כחלק מהחברה האזרחית אני רק נותן לזה מקום מסוים. כי אני חושב של חלק גדול מהארגונים מהחברות יש גם השלכות חברתיות כאלה ואחרות וצריך לשים לזה לב לתת להם את המקום. המכובד אפילו אני אגיד בחלק מהתורמה שלהם זאת אומרת אם בזכות וואטסאפ שזה חברה עסקית לכל דבר. לא משנה שהיום חלק מפייסבוק זה לא לא רלוונטי פחותי אתה יכול לעשות דברים שלא יכולת לעשות בעבר אז זה ולהשיג שירותים שלא יכול לעשות בעבר ולבנות קהילות שלא יכול לעשות בעבר בהחלט ראוי לתת את המקום גם לארגוני פור פרופיט. אבל זה לא חייבים להתמקד בזה אני גם אפילו גם כותב שאי אפשר לסמוך באופן עיוור על ארגוני חברה אזרחית. על סליחה על ארגוני שוק חופשי אין מה לעשות בסמכה רעונים למען רווח כמו חברות עוסק פטור עוסק מורשה. נכון נכון נכון חברות בסוף עוסקים זה לא זה לא הכסף הגדול עוסקים זה גם נותני שירותים ופחות. מייצרים מוצרים אתה מציג את החברה האזרחית ככזאת שיכולה לתפקד או כזאת שיכולה לפתור בעיות איפה שהדמוקרטיה נכשלת. אתה מציג את זה מכמה כיוונים אחד הכיוונים שיותר מעניינים בעיניי שלבושתי עוד לא עשיתי עליהם פרק זה התחום הזה של. תוארת הבחירה הציבורית אבל אתה אומר את זה גם באופן כללי שלאו דווקא המדינה יכולה לפתור את כל הבעיות ואתה תופס דרך סיפור אישי שאתה עסקת בו בעצם או שתפס אותך לא מוכן. סביב ההתנתקות נכון כי בעצם אני הייתי מתכנת גם בצבא אחרי זה בחברת אלביט והייתי מה שקרה מה שאני קורא לו יומני קורסה. הייתי הולך לבחירות מצביע עם הפסוט שמח וטוב לב הבחירות של 2003 הלכתי להצביע. שמח וטוב לב הבחירות 21 2003 זה היה פעמיים שאתה מצביע ככה אצבעתי לימין היה לי ברור איזה איזה נחמד וטוב ובאלפיים ושלוש. שרון ניצח בגדול מי שזוכר 38 מנדטים קואליציה מקיר לקיר הוא רק היה צריך לבחור אם הוא רוצה להקים את הממשלה עם חרדים בלי חרדים אבל. אריאל שרון שהיה אז המשיח של הימין היה אמור לתת את הקבלות על כל מה שהוא הבטיח לעשות. ובניגוד לכל התוצאות של הבחירות הוא מחליט בעצם ללכת ולעקור את יישובי גוש כתיף אחרי שהוא מנצח את מצנה שרצה סך הכל. לעקור חצודית שלושה יישובים ולא הבנתי איך ראש ממשלה נבחר עושה הפוך בדיוק מה שנבחר אלא חוקף את הנכון יריב שלו נכון עוקף משמאל. בלי בלי להוטט בזמן גם מאוד קצר מי שזוכר הוא נבחר ב2003 בפברואר 2004 הוא עושה את הרעיון המפורסם עם יואל מרקוס. באוגוסט 2005 כבר יישובים נעקרים ובאיזה מיליון צמאל הדברים פשוט נכון ואני כל הגופים יודעים להתיישר ככה בצורה כל כך יפה וטובה. פתאום אתה מגלה את הכוח של המדינה את היעדר איזונים מובלמים זה מדהים נכון ואני אז הצטרפתי למכון אסטרטגיה צמינית לתוכנית מנהיגות כזו תוכנית העשרה זה בשביל הכיף. והתחלתי לחקור כפרויקט אישי את הנושא של ההתנתקות ואתה קורא את הרעיונות ואתה קורא את הדברים ואתה מבין. שבעצם באותה תקופה יש לנו למרות שיש נשיא אמריקאי שמרני ג'ורג' בושה בן הוא רוצה הוא לוחץ על שרון לקבל את מפת הדרכים שרון לא רוצה קבלת מפת הדרכים. אבל גם לא רוצה כל מיני יוזמות כמו יוזמות ג'נבה על הראש והוא אומר את זה מפורש והוא מחליט שהוא רוצה לנסות למצוא פתרון אחר. מסתכל שמאלה מסתכל ימינה ימינה רואה שום דבר אין ארגוני ימין שמייצרים איזושהי תוכנית. הולכת בוודאי לא לחץ היו יוזמות שקיים יוזמות ראויות. אם לא עלה עם את המשקל הציבורי שצריך כדי לקדם אותם את התוכנית של הרב בני אלון היוזמה הישראלית אם מישהו זוכר קרול אבל. שוב זה היה בשוליים לצערנו כי אני מאוד אירון הימני הוותיק שהוביל פדר יום בנוגע ליהודה ושומרון זה תמיד היה מועצת ישע. כמה ראשי מועצות מסופמים נחמדים טובים שנבחרו בקלפי בצורה דמוקרטית אבל לא כאלה שיודעים באמת לשבור את הכלים כי בעצם התקציב שלהם תלוי מאוד מאוד בתקציבי הממשלה. ובהנפת יד אחת שר הביטחון יכול להגיד להם תמידים מה התקציב הבא לכביש עוקף מעלה שומרון דלד. מבוטל ואני בטח מתוקע אותך עכשיו עם הזריקות אבנים ותתמודדו ואז אין לך למי לצעוק. ארגון היחידי שבעצם היה היה בעצם ארגון ממשלתי אמנם של משטר מקומי של שלטון מקומי אבל עדיין ארגון ממשלתי ולא כזה שאתה יכול לקרוא לו חברה אזרחית. לא דווקא מועצת ישה היא כן חברה אזרחית הבעיה היא שהיא חברה אזרחית מאוד שולית למה אני מתכוון אפילו אני אסביר למה אני מתכוון אפילו בקרב המתנחלים. זה בסוף ייצג מועצות מסוימות ולא מועצות אחרות זה לא מועצת ישה לא יצגה את הערים. בתוך זה בעצם פורום המועצות האזוריות. זה בסוף זה גוף וולנטרי שמי שרצה להצטרף מי שלא רצה להצטרף. מכיוון שזה הונג על ידי יותר נקרא לזה זה יותר ברוח גוש אמונים אבל לא כל התנחלויות מתנחלות גוש אמונים לא חרדיות שזה המון חרדים. זה המון מהתיישבות ולא מהי תשבות סתם המון מהי תשבות ולא אריאל ולא מעלה אדומים ולא היישובים הגדולים שהם אלה שהם באמת לפעמים המספרים הגדולים. זה נכון שדווקא מועצת ישה היא זאת היחידה שידעת שחק במגרש הפוליטי למרות שאתה מקבל תקציבים מהמדינה ולמרות שהם ידעו לשחק בעצם בשני המגרשים. כן כמו שראש עירת ירושלים שהוא רוצה יותר תקציבים בין אם זה עכשיו ובין אם זה בזמנו ברקעת. יודע לבוא ולשפוך זבל מול משרד האוצר וכאלה זאת אומרת הם מקבלים תקציב ממשלה אבל אף על פי כן יש להם איזשהו קצת יכולת להפעיל לחץ. למרות שהם בעצם חלק מהממשלה באיזשהו מובן כמובן שלטון מקומי הוא לא חלק ממשלה במובן הרע של המילה כלומר במובן של תלות מוחלטת. אלה יותר במובן של אם בסוף לא חברה אזרחית והם לא יכולים לעשות מעשים של שבירת כלים כי כל הכוח שלהם נובע מהחוק יותר נכון אפשר להגיד. שקרון החוקיות אומר במשטר דמוקרטי ליברלי של האזרח הפשוט לי ולך שאנחנו לא עובדי ממשלה. מותר לעשות הכל חוץ ממה שאסור ואילו לראש עיר מותר לעשות רק משהו מוסמך אליו בתוקפי אותו ראש עיר זה לא אומר שהוא לא יכול להתראיין ולהגיד דבר מה שהוא רוצה. הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה אבל כשהוא נותן הוראה לנהגי המסעיות בירושלים לנהגי מסעיות פינוי זבל לשפוך את הזבל מול משרד האוצר בעצם זאת הוראה לא חוקית. הנהג המסעית אמור לא לצאת לה כי בעצם היא לא מתוקפת חוק הוא לא אמור להקשיב לכל הוראה של ראש עיריית ירושלים אמור להקשיב רק להוראות שקשורות לפני זבל. נכון אז בעצם אני במאמר מתייחס לארבע קבוצות שאני טוען שאי אפשר לסמוך עליהם באופן בלעדי לא לא על נבחרי הציבור. שלמרות שאנחנו בימין מאוד נהנים לבוא ולהגיד בוא ניתן כוח לנבחרי הציבור אנחנו יודעים שיש כל מיני קשלים לדוגמה הקשר הכי מפורסם והכי פשוט. זה שכל פוליטיקאי אם הוא רוצה להיבחר שוב אז הוא צריך לפעמים לפעול נגד האג'נדה שלו זאת אומרת הוא פוליטיקאי קפיטליסט שרוצה לצמצם את ההוצאה הציבורית. צריך לקצץ מהמשרד שלו לקצץ מהסמכויות שלו באופן וולנטרי ובאופן שלא משתלם לא פוליטית כי הוא גם צריך לתחזק את המנגנון שלו. ולייצר את התפקידים ולתת את העמדות מפתח לאנשים שהביאו אותו למקום שהוא נמצא ולאנשים שאולי גם יביאו אותו למקום הבא וגם לפרסם כל מיני רשימות עשיתי עשיתי עשיתי נכון מי שזוכר המומחה לזה היה כחלון. שאת עוד תוך כדי הקדמציה שלו כשר אוצר הוא כבר התחיל את הקמפיין של הבחירות שבסוף הוא לא רץ בו וכלומר נתתי לחיילים נתתי. לא יודעת לזקנים נתתי לנצולה שועה נתתי נתתי ראשונות של 19 עוד רץ אני מזכיר אבל עם ארבעה מנדטיות בוא נעשה אמית סגל פה עכשיו. אבל אני אומר ברמת העיקרון קבוצה אחת זה נבחרת נבחרת ציבור קבוצה שנייה זה הפקידות המקצועית ושם אני מפנה למאמר של רן ברץ. עלה על כל קשלי הפקידות המקצועית המאמר נפלא מאחד השילוחים הקודמים. לא זוכר כרגע בדיוק זה אבל באמת המאמר שעושה כל כך בסדר ולמה אי אפשר לסמוך על הפקידות זה לא מצד ימין או שמאל פשוט. הפקידות יש אינטרסים של עצמה נכון ואני מוסיף גם שאי אפשר לסמוך גם על הציבור עצמו בכלל לא כי בסופו של דבר הציבור אנחנו יודעים. שהוא רוצה לקבל כמה שיותר שירותים אבל רוצה גם מצד שני של כמה שולשלים כמה שפחות מיסים וזה קשר לוגי בתוך הציבור ככלל. שלא יכול לאפשר שהיא מביאה לקשר לקשלים אחרים. יש מאמר בשילוח של סגי ברמאק ועידן ארץ שמדברים על זה שהפתרון לזה שהציבור רוצה לשלם כמה שפחות ולקבל כמה שיותר וזה שהם פשוט אומרים טוב אז שהילדים שלנו ישלמו. על החובות שאנחנו יוצרים להם ואז ניצור חוב ציבורי אדיר גרעון ובעצם תשלומי רביעית אדירים שיהיו על הדורות הבאים אבל אני אכפת זה רק הילדים שלנו נכון לקבוצה רביעית והקבוצה הרביעית זה הקבוצה של השוק החופשי של העסקים העסקים. שם פרופיט כי אין מה לעשות כי בסופו של דבר מה שחשוב להם זה קודם השורת הרווח. והם גם יכולים להגיע למקום שאם אתה נותן להם יותר מידי שליטה אז הם יוצרים מה שנקרא מקור הוויזם מתחיל לנצל את המשאב הציבורי מתחילים לדאוג שמי שיהיה לקוח להם זה יהיה הממשלה. באופן שמקביל עסקים אחרים וכן הלאה לכן זה ארבע קבוצות שאי אפשר לסמוך עליהם בפני הצמן ואני מציע ואני טוען במאמר שהחברה האזרחית. היא זאת שלוקחת את היתרונות של השוק החופשי ולוקח ומישהו ומנצלת אותם כדי לקדם את האינטרסים הציבוריים את הטרסים הקהילתיים. כאלה ואחרים אז אחרי ששמנו את הזרקו על החברה האזרחית אתה בעצם מחלק את החברה האזרחית לשני סוגי ארגונים לארגוני סינגור כלומר ארגונים שמטרתם להשפיע על סדר היום הציבורי. אני כזה בתחום של מדיניות ציבורית כמו נגיד כהלת זה כמעט כל כולו ארגון שנועד להשפיע על סדר היום הציבורי נועד לשנות מדיניות של קובע. החלטות וכו' וכו' יש ארגונים שהם ארגוני חסד נקרא לזה נטו חלקם גם יש להם שירותים שירותים ככה אני קורא. אז ארגונים אותם ארגונים שירותיים אותם ארגונים שאנחנו בטח נקרא להם בסלנג אירועי חסד אורגונים שעיקר הפעילות שלהם תהיה באמת לתרום ולתת שירותים. אותם אנשים שצריכים אותם לא דווקא מזקקים זאת אומרת יכול להיות שם נותנים בכלל שירותים לא דווקא למישהו שהוא נזקק כי הוא צריך כי אין לו את הכסף. כמו יד שרה אני מכיר גם מיליונרים שמיד אחרי שהתאשפזו בבית חולים הלכו ליד שרה בשביל לקחת כבאים ולקחת את הכסא גלגלים לשבועיים שלושה בשביל הסבתא. ולא הלכו לקנות אחד חדש ולא הלכו לזה חברה מסחרית שמזכירה את הדברים האלה פשוט כארגון שם והוא עוזר למי שצריך. לאו דווקא כי אין לו אותם אנשים כסף נכון אבל הסיבה שנמנה מה לקרוא להם ארגוני חסד זה לא בגלל שלא עושים חסד אלא בגלל שמדבר על עוד ארגונים ארגוני דעת כל בית כנסת אתה מכיר. הוא הוא מעוגד בתור עמותה חלק גדול מבתי הספר אוניברסיטאות קופות חולים יש לך המון שירותים שאתה לא תמיד יודע. אבל וזה חלק מהמוטיבציה של המאמר שאנשים יבינו מה זה החברה האזרחית שסביבם כשאתה נותן כסף לגוף שהוא עמותה. אתה כבר יכול גם אולי להשפיע על האג'נדה שלו אתה יכול לתת איזושהי אמירה כזו או אחרת של לדעת לאן זה הולך כמו שאנחנו רגילים לעשות באופן אינטואיטיבי. בית ספר של הילדים שלנו או עם הבית הכנסת שבו אנחנו מתפעלים אנחנו יכולים ככה בעצם להשתמש במנגנון התרומות כמנגנון של איתותים. למה אנחנו צריכים מה שירותים שאנחנו רוצים סביבנו תרחיב על זה איך בדיוק על ידי כסף אני משפיע על הבית ספר של הילד שלי או משהו כזה. כל דבר כן אז כשפתחת בדברים של הקשר בין חירות לחברה אזרחית אז בסופו של דבר בשוק חופשי בין אם הוא שוק חופשי של מוצרים בשוק חופשי של רעיונות אתה יכול לבוא ולהגיד. מה חשוב לך לפי איפה שאתה בוחר לשים את הכסף מה בבחינת המשפט האמריקאי ידוע פוטיורמני וירומאופי ואם אתה עכשיו. נמצאים לך שני בתי ספר אז היום בהמון ערים בירושלים זה לא ככה אגב אתה לא תמיד יכול לבחור לאיזה בית ספר אתה שולח את הילד אין לך ברירה אתה עכשיו באזור רישום הזה. אתה לא יכול לשלוח אותו לגן הזה או לבית הספר הזה אבל אם יש לך שוק חופשי שגם אם הוא נועל על ידי עמותות מאפשר לך את הבחירה. אז הבחירה הזאתי מאפשרת לך את הבחירה הזאת יוצרת תחרות ותחרות והבחירה ביחד נותנים לך את החירות לבחור את מה שמתאים לך ואז אם יודעים שאתה רוצה בית ספר יותר דתי פחות דתי. לא דתי בכלל אתה רוצה בית ספר שמלמד יותר מתמטיקה פחות מתמטיקה אתה רוצה איכות יותר גבוהה וכן הלאה פתאום התחרות הזאתי מייצרת לך את החירות לבחור את בית הספר שאתה רוצה. וזה דרך אותם איתותים שאתה אומר אני שם את הכסף בבית ספר 1 ולכן. על הבתי הספר יש אינטרס להיות מוטים למה שההורים רוצים ולא למה שאולי ארגוני מורים השלטון המרכזי רוצה. אני חשבתי שחלילה רמזת לזה שהורים יכולים לתרום סכומים משמעותיים לא איזה שכר לימוד קטן לבית ספר של הילד שלהם. ותוך כדי כך להגיד למנהל אני רוצה לתרום לתוכנית כזאת וכזאת נתן דוגמה שלא תיחשד כזה ימנית מי יודע מה ככה שלא יחסו עלינו חלילה. נגיד שלהורי כלשהו חשוב חינוך מיני או מיניות בריאה זה אומר בבית ספר בבית ספר של הילד שלי הוא על הכיף כיף רק הדבר הזה חסר לי. אם אני אתן תרומה של 10,000 20,000 שקל שזה לא משהו אתם יודעים שרק עשירי עולם יכולים לתת לבית ספר. ואני אתנה את זה בזה שיהיה איזה תוכנית איזה שעתיים אלה לכל שכבה בשכבה יהודה א' נא נא נא אם זה ארגון שאני מכיר אז אני יכול להשפיע על הכיוון שלה בבית ספר הולך וזה לא דברה. לא בהחלט לא זה כמו בכל דבר בחיים גם פה יש איזון מה שכלל ההורים רוצים ומשלמים דרך שכר הלימוד שבו נכונים את חופש הבחירה. לבין מה שהורים מסוימים יכולים להגיד לבוא ולומר אני רוצה גם לתרום כדי שהבית ספר הזה למד יותר מתמטיקה יותר חינוך מיני יותר זהות יהודית. מרה אתה מביא בתוך המאמר איזה שהוא גרף מאוד מאוד מדהיג שאני הסתכלתי עליו ונחרדתי אחרי ששלחתי לך את הגרף הזה וככה קצת דיברנו בשיחה מקדימה. אפילו כתבתי לעצמי עצוב בשולי המאמר הייתי שמח שאני אדבר עליו קצת אתה אומר שמכלל התרומות שעמותות מקבלות בארץ זה 93 מיליארד שקל סתם אני ככה לסבר את האוזן. התרומות הם רק 22% זאת אומרת יש לנו ככה לעשות מהמדינה 41% כמוני עמותות שנתמכות על ידי המדינה אני ככה יגיד יש לי חבר עורך דין לא אני. שמכיר איזה גרעין תורני שבערך 99% מההכנסות שלו זה מהמדינה. גרעין תורני הזה בעצם ארגון מדינתי של מקור חוץ הוא בכלל לא אמותה אפשר לקרוא לזה הוא ממש מקור חוץ המדינה אומרת אני הייתי שמחה לבוא ולעשות פעילויות לילדים אחר הצהריים אתם עושים את זה אז אני אשלם לכם על השירות זה לא הופך את הגרעין תורני הזה לעכשיו איזה ארגון. פרטי ארגון שיכול לעשות דברים כראות עיניו אפילו כי כל ההכנסות או 99% ממש למדינה מה שהופך לזה בעיניים מאוד מאוד עצוב וגם מאוד מאוד מלאכותי כי ביום שהיא תוסר התמיכה הזאת. הארגון הזה הפסיק להתקיים די באותו רגע הדבר הנוסף שהוא מדאיג זה 37% הנוספים של ההכנסות של עמותות שזה מחירות לגורמים פרטיים לדוגמה. שירותים שניתנים לאדם פרטי לכול לכולכם בטח יש שקרות עם איזשהו בית כנסת יש לו איזה שהוא לא מרואים ואולי מרואים בזה בדרך כלל הוא לא על המרואים שנותנת עצמו בחינם לגמרי. אלה נותנת עצמו די בתנאי שוק 900 שקלים 1000 שקלים 4000 שקלים לסחירות לאותו אירוע משפחתי נחמד כמובן אם מישהו חבר בית כנסת זה עולה פחות. אם מישהו לא חבר בית כנסת זה עולה יותר הכל כחלק ממערכת המריצים אבל גם פה העמותה לא משמשת כאיזה שהוא. גוף נקרא לזה לא עסקי ממש כמו כל מסעדה שמזכירה את עצמה לאירוע שלי מול 80 לסבתא או משהו כזה. ותרומות זה רק 23% ופה נמצא באמת הנתון הכי מדהיג שבתוך התרומות חילקת זה לתשע אחוז תרומות מחול. 13% תרומות מהארץ זאת אומרת שאומנם יש יותר תרומות מהארץ לעמותות ישראליות אבל עדיין אחוז של חול אחוז מאוד מאוד גבוה. כלומר כשאתה מתחיל לבדוק בתור ראש עמותה איפה כדי להשקיע את הזמן שלי בגיוס תרומות אתה מגלה מהר מאוד ששווה לך לקחת כרטיס טיסה לניו יורק. ולהתחיל לעשות שנוער שם מאשר בישראל כי בישראל אנשים פשוט לא תורמים אמרתי כאן מלא נקודות נשמח שתתייחס אין בעיה להתייחס לכולם ואני באמת חושב שזה גרף מאוד מאוד חשוב. זה נתונים אגב של שנתון סטטיסטי וזה אגב נתונים בשנת 2018 ככה שזה גם לא מוטה קורונה או משהו בסגנון כמו שאנשים יכולים לחשוב על נתונים של שנתיים האחרונות. אבל חשוב חשוב לעשות פה סדר אחד אחד אני אתחיל במה שאני מסכים איתך ואני אגיע לדברים שאני פחות מסכים איתך בדברים שאני מסכים איתך אני יכול להגיד. מה שאנחנו רואים התופעה שבה המדינה. קונה שירותים מעמותות היא תופעה נגיד שבחלקה מאוד הגיונית בחלקה מאוד בעייתית היא מאוד הגיונית בחלק הזה. שאני מעדיף אנחנו מכירים את משרדי הממשלה אנחנו יודעים איך התוכניות שלהם עובדות כך לדוגמה אוסטלים. אוסטלים יותר טובים פחות טובים המדינה עצמה לא תמיד יודעת להפעיל את האוסטלים בצורה הכי טובה. גם המשרד הממשלתי שנמצא אנשים שלא נמצאים עכשיו בירושלים איך האוסטל שיפעל עכשיו בערד או בקרמיאל יפעל הם פחות יודעים לומר. וגם יש להם קביעות כלומר כשאנשי הממשלתי אז יש ארגוני עובדים יש קביעות ולכן ולכן לא רק כל כך. שהמדינה תוכל להגיד יש לי מפעילים שונים הם יענו למכרז לא יעמדו בתנאים אני אוכל להחליף אותם שמה אין לי בעיה גדולה. הבעיה הגדולה היא באמת שמה שקורה זה שהמדינה גם לא תמיד יודעת לייצר את המכרזים האלה אני אפילו ספר לך אנקדוטה רק כדי שתבין. המדינה לא כותבת מכרזים הרבה פעמים הייתי עורך דין. היא לוקחת חברה שהיא תכתוב את המכרזים עבורה אבל זה אנקדוטה שים את זה בצד נקרא משרד עורך דין. כן נושאים את זה את האנקדוטה הזאתי בצד עד כמה המדינה היא באמת אימפוטנטית בהרבה מובנים ככה. מצד אחד אין לי בעיה שהיא תעביר את השירותים שיעשו על ידי עמותות מצד שני צריך לוודא שאין ניצול של העניין כי יש עמותות שמוקמות. חברות פרטיות חברה פרטית זה לא כל כך משנה שמוקמות רק על מנת לזכות במכרזים כאלה ואחרים ולהפעיל את האוסטיה להוא או להפעיל כל שירות אחר. ואז זה מתחיל להיות בעיה בטח אם יש מי שמנצלים לראה את המכרזות החוסר הפיקוח חוסר יכולת של המדינה לשלוט על המכרז זה בעיבד של המדינה משלמת על שירותים. לעמותות כבר נגיד גרעין תורני זה לא דווקא שהוא עושה משהו עבור המדינה משהו מוגדר הוא מטפל בשבעה חוסים שיש להם אפילפסיה אורטיזם קשה. גרעין התורניים עם כל האהבה שלי אלה לא עושים שירותים שהמדינה דורשת אלה אומרים אנחנו עושים שעות התנדבות כאלה ואחרות כזה כמו סטודנט שעושה כל מיני התנדבות בקהילה. איזה קהילה הוא מתנדב הגרעין תורניים בקהילה של הגרעין תורני מתנדבת על עצמו גם אני שותף כלים בבית אבל זאת לא התנדבות תמיר כנראה שאני ואתה נסכים בקלות. יש דברים של מדינה היה עדיף אם לקתחי על אותם אמן לא עצמאית לא דרך עמותות ולא שום דבר כזה או אחר זה זה נושא שראוי ודאי לדיון והעמקה. אבל אני חושב שגם יש מלא לא מעט מאמרים בשילוח ועוד לפניו מתחילת על איפה המדינה מנסה לספק שירותים שהיה עדיף שלא תספק. בטח לא כשלטון מרכזי חלק מהדברים יכולת דרך שלטון מקומי חלק מהדברים עדיף לתת לה לגרס רוץ לאותם ארגונים קהילתיים לצמוח מלמטה ולעצר את השירות איפה שצריך. ואז עם הגרעין הטורני מצליח לצער עצמו הכנסות עצמיות כאלה ואחרות זה בסדר וזה מביא אותי לשלב של עמותות שמוכרות שירותים. עמותות שמוכרות שירותים לגורמים פרטיים אין לי שום בעיה להפך חלק מהעמותות שעושות כי חשוב להבין את הגדרה המשפטית קודם של עמותה. עמותה בניגוד לחברה שיש לה כוונת רווח אי אפשר למשוך רווחים אתה יכול לעשות מסכורת למשוך מסכורת אבל אתה לא מחלק את הרווחים אם יש לך רווחים אתה משקיע אותם חזרה במטרות העמותה. ולכן אם לך יש בית כנסת וזה בסדר גמור שכדי להוזיל את דמי החבר של חברי בית הכנסת אתה מזכיר את העולם בשעות השבוע. אפילו לא לישיבה או לאירועים ובשעות הפנויות בסדר בסדר ויותר מזה גם תתרום לעיתונות הפיננסית לעיתונות הכלכלית של הארגון בזכות זה שתיאצר לו עוד נתיבי הכנסה. ומחר גם נפטר תורם גדול אז לא נשארת על תורם יחיד והכל בסדר ככה ששם אני דווקא אין לי שום בעיה שעמותות. יצליחו למכור ואני אפילו אגיד אני אכמיל להם ואני אגיד הלוואי ונראה יותר כי בעצם כשהם מוכרות שירותים לגופים פרטיים זה אומר שמישהו יכול להשימת. את הכסף בקיס בקיס להוציא כסף ולשלם ולשלם על שירות שהוא באמת צריך. אז אם הוא לוקח את זה מחברה ומעמותה לא כל כך משנה לא אין לי שום בעיה עם זה שעמותות מוכרות שירותים מעלה אני פשוט אומר שככל שמוכרות יותר שירותים ותקציב של המטרה מתבסס על מחירת שירותים ופחות על תרומות. זה מראה יותר עד כמה המצב של עמותות בארץ הוא קשה מבחינת תרומות זאת אומרת כשעמותה פועלת במישור העסקי ומוכרת או מזכירה את העולם אירועים שלה. לאדם כזה הוא אדם אחר זה טוב זה יפה זה נהדר אני מברך וסומך על זה את שתי ידיי ואומר תמשיכו אין לי שום בעיה עם רווחים ושום בעיה עם כסף ושום בעיה עם כל הדברים האלה שהנוצרים לא אוהבים. ועשינו לזה גם כפרק עם דוקטור עמצי סמכאי אבל. אני באמת נחרד לאור הבעייתיות של הישראלים בתרומות זאת אומרת. ארגוני חברה אזרחית ימניים או ארגוני חברה אזרחית לא דווקא ימניים שעוסקים בסינגור נגיד כמו פודקאסט הזה שבעצם מנסה להשפיע על הדעת קהל גם ללמד אנשים תחומים שהם לא הכירו. ולהעמיק וגם כן לעטות להראות את ההיגיון שיש בחלק מהרעיונות השמרניים של הימין. אבל אנשים לא לא מוצאים את היד את הלא מחלצים את היד לקיס ותורמים ואז אם אין לך שירות למכור והמדינה לא נותנת לך כסף דרך תגיד שידור הציבורי שייתן חסות לפודקאסט כמובן של פודקאסט שלי הוא לא ייתן. אז אתה בבעיה חמורה ואז כל מה שנותר לך זה להושיט את היד אל הקיס שלך או אל הקיס של הבנק שעות שלך במקרה שלי. ולהתקע כי הציבור בישראל לא תורם ועכשיו זה לא רק אני אומר גם בשלל ארגוני החברה האזרחית מימין אפשר לספור אותם על שתי ידיים את הארגונים המשמעותיים. ולבדוק גם באמת מאיפה התרומות שלהם חלק מאוד גדול מהתרומות ומחול לא סתם משה קופל שבראש פורום כהלת הוא גם אמריקאי הוא יודע לדבר עם ציבור אמריקאי ויודע להשיג תרומות מאמריקה. קנה לגבי קרן תקווה שהוקמה בחול לידי אמריקאים בניו יורק וידע לייצר את נועה מאוד יפה אבל שוב עם כסף מחול. קנה לגבי הרבה מאוד ארגונים האמין שאני מכיר ומדבר איתם. ארגונים בסוף עם כסף אמריקאי ככה גם לגבי ישיבות הרבה מהכסף שלהם זה או כסף שמגיעה מהמדינה. שמשלמת על סחר לימוד או דברים כאלה ואחרים או כסף שוב מעבר לים וזה מה שמדאיג אותי שהציבור בישראל יודע אולי לתרום לילד בצופים שמגיעה ומגייס כסף לזה. עמותה תלתית או משהו כזה וחמישה שקלים ובזה אומר עשיתי את שלי בעידן של שפע כמו שלנו חמישה שקלים זה בושב אחר פעם. נכון ויש לי באמת הרבה מה להגיד על מה שאתה אומר כי אני חושב שראוי לאמץ שיח יותר מורכב בכל מה שקשור לתרומות אני כן חושב. שזה בסדר גמור שעמותות ידעו לייצר ערך ואם אני אתן אותך בתור דוגמה אני יודע שהפותקסט שלך שבאמת. אפשר לשאול אפשר לשאול למה אנשים לא מספיק תורמים למרות שאני יודע שאצלך גם אני ראיתי אנשים תורמים ראיתי אנשים באים לאירועים. ומוכנים לתרום אז בסדר זה אולי לא הדבר הכלכלי לעשות מפחד ניצול הזמן שלך ואת יכולה לבריח יותר כסף דברים אחרות. אבל גם אתה יודע לבוא ולהגיד רק רגע בשביל תפלת פוטקסט אני אמכור שירות כזה או אחר כבר יש לי ציוד אני עושה את ההקלטה של הסיפורי חיים. זהירות פרסומת לתמיר דורטל ובדרך זה אני אמשיך לפה הפוטקסט שהוא שהוא במקרה היוזמה החברתית שלך בין אם היא מעוגדת עכשיו בתור מוטה לא מעוגד בתור מוטה זה לא משנה. אתה דרך דרך שירות אחר אתה מצליח לאפשר את הקיימות של הפוטקסט וזה מבחינתי אלטרנטיבה נהדרת. זה לא אומר שאתה צריך להפסיק לנסות לגייס משאבים זה בסדר גמור וזה מצויין וראוי וטוב אבל צריך לזכור. אנחנו חוזרים פה לחלוקה שבין ארגונים שירותיים לארגוני סינגור של שינוי מדיניות ארגונים שירותיים מבחינתי שיהיו להם אחוז הכנסות מהשירות של נותנים כי זה סימן. שאין נותנים שירות שזה מה שאזרחים רוצים שלא אלה מצידי שקל של תרומה. אם נגיד אם אומרים אנחנו מזכירים כיסאות גלגלים במחיר עלות שוב כי זה בלי איזשהו רווח שהולך לקיס של הבעלים זה דבר נהדר נכון יוכלים שוב כי. כישראלים אני חושב בעיקר הישראלי הממוצע והלא מיודע בתחומי החברה האזרחית. הולך לוקח את הכיסא גלגלים אומרים לו תראה אתה יכול לתרום עבור כסף ואז הוא לא יתרום אני לא רואה זה מישהו בא ונותן את הסכום האמיתי. פריום של כיסא גלגלים כולל תחזוקה כולל רכישה כולל זה שהם מזמינים 24 7 יש כאלה שיכולים לתרום שקל ישראלי הממוצע לפי מה שאנחנו מכירים את הנתונים הוא לא אמריקאי ממוצע שיודע לבוא ולהגיד. חברה אתם כל כך מקסימים הנה קחו צ'ק אלף דולר על השלושה ימים שלה. הסקרת כיסא גלגלים אני רוצה לחזק אתכם שיהיה לכם הפעם בישראלי הממוצע אם הוא יתן הוא יתן איזה 50 שקלים כאלה נחמדים של הנה השתתפתי אני לא קפואי טובה. אבל זה פשוט לא מספיק כאילו בגלל שלא כולם תורמים אז מי שכן תורם צריך להתרום הרבה הרבה יותר מאשר הסתם הסכום שלה. אם אני לא קפואי טובה צריך לתרום סכום משמעותי שמעוטט לאותו בן אדם לא לא אותו ארגון תמשיך תצליח אנחנו רוצים לראות אותך מגביר את הפעילות ולא רק שומר אותה כמו שהיא. בתור איזה דרך מינימלית לבוא ולהיות בן אדם כן אבל אני אטען שיש וזה לא כל הגרפים שיש באמת כל הנתונים נמצאים אבל. במאמר היא בסופו של דבר קצרה היריעה אבל אני איך אני יכול להגיד לך ולספר לך שחלק גדול מה. מהתרומות ויש תרומות הם בסופו של דבר כן מגיעים גם מה גם מהציבור הרחב אבל הם מגיעים בעיקר למקומות של שירותים ופחות למקומות. ופחות למקומות של סינגור ושינוי מדיניות לאנשים קל והם מורגלים בלתרום כסף למתכנסת והם מורגלים לתרום לארגוני חסד ולארגוני בריאות. אני בטוח שליד צרה אנשים תורמים ביד רחבה ונעים ונוח להם כשזה התארגנות פוליטית כזו או אחרת מה שהם דופסים כפוליטית התרבות בישראל היא שונה כבר. וזה קשור לניתוח ההיסטורי שאני עושה של החברה האזרחית בישראל במאמר של מה קרה בחברה האזרחית החל משנת 48. כן זה באמת מוזר דיברנו על זה קצת בהתחלה אבל נראה לי כאן כדי להרחיב לקחנו את העם שהכי נשמח על החברה האזרחית כלומר עם באמת שכל השלטונות בכל המדינות היו או עינים או ניטרלים לגביו. ולגבי החינוך שהוא מעניק לי לדעת לגבי איך הוא נכנסת שלו לגבי צורת קביעת הניסים. לקחנו את כל העם הנפלא הזה שבעצם ידע לעשות חברה אזרחית לא רק במאה ה-19 מאה ה-18 שכבר התחילה מהפכה התעשייתית והיה הרבה יותר עושר. העולם שחי באמת על סף רעב לאורך כל המלכודת המלטוסיינית מי שרוצה יש את הספר הנהדר של אורי קאץ על העניין לא זוכר את שמו כרגע. אבל באמת עם כזה שוולנטרי שידע לקיים אלפי ואולי אפילו מיליוני עמותות לאורך ההיסטוריה. החל מהתקנה של חכמים שבכל עיר יהיה בית מדרש לילדים וכל ילד ידע כרוך טוב והדברים האלה מישהו צריך לממן אותם זה לא יסחר לימוד. של ההורים של פר ילד אלא היה פשוט בית מדרש יחלת לשים את הילד שלך ולוודא את זה שהוא מקבל חינוך והייתה איזה קביעת ניסים כזאת או אחרת אבל. גם הייתה הרבה תרומה מעבר לאותה חובה הבסיסית לדאוג לזה שדבר זה יקרה וב-48 או אפשר להגיד יותר נכון. החל מהארגונים של ההסתדרות ושל הסוכנות היהודית קצת לפני קרום המדינה את הסוציאליסטי פשוט הרג אותם לא דרך הזה של חבל אל תתרימו אלה. התרומה הנזק. תוכל להסביר את האירוע הזה או את התהליך הזה שקרה בכל מדינה אז אני שם את האצבע על אירוע מכונן אחר וזה באמת. אם נסתכל על הארגוני חברה אזרחית לפני קום מדינה. אז החל מהמחתרות שהיו גופים לוחמים אבל היו הרבה מאוד ארגוני חברה אזרחית שידעו לייצר את השירותים שרצינו. רק מה שקרה ב 48 שבן גרון מקים את המדינה אומרים את דגל הממלכתיות שדגל הממלכתיות יכולת שגם היה מאוד נכון לזמנו. בכל זאת באים עולים מכל מיני מדינות צריך להכריז אותם להפוך אותם לאן אחד אבל אני אטען שבן גרון לקח לזה טיפה רחוק מדי. ובבעצם דיקה כל יוזמה פרטית בין יוזמה פרטית עסקית ובין יוזמות פרטיות חברתיות והכל היה צריך לעבור דרך המדינה או דרך. דרך משהו השלוחות של מפאי המפלגה שהייתה למדינה ובעצם מה שקרה עד 77. זה שפשוט אני אני טוען במאמר שמה שהממלכתיות עשתה לחברה האזרחית היהודית המסורתית במשך 30 שנה זה קצת מה שהקומוניזם עשה לדעת לדעתות. ב-70 שנה נבנו את השריר הזה של החברה האזרחית הכל בשם הממלכתיות. וזה טענה מאוד חריפה אבל אני גם מגבר אותה 30 שנה זה פשוט קצת מעט מידי איך יכול להיות ב-30 שנה אפשר לעשות כזה מהפך שלא התהפך במהפך. אז הוא דווקא התחיל לתפך במהפך זה דווקא מה שאני טוען שהוא התחיל להתאפך במהפך. בתור התחלה עד 77 לא הייתה יכול להקים עמותה בישראל חוק העמותות חוק הקלט ראשונה ב-1980 ו-81 כמו אגודה עותמאנית בדיוק אבל למה החלטה להקים אגודה עותמאנית. כי המדינה בישראל נשנה על החוק הבריטי שנשנה לחוק עותמאני זאת אומרת זאת הסיבה שיכולת להקים אגודה עותמאנית אם זה תלוי בן גוריון גם אגודה עותמאנית היה עדיף שלא תקים. אבל זה היה סריד היסטורי במובן הזה וחוק העמותות מחוקק רק בשנת 80 81. וזה פשוט נתון שאני כשהבנתי אותו אמרתי וואו עד כדי כך. בן גוריון הלך רחוק והמשטר המפאי ניקי לא רצה להודד את האפשרות הזאת לקרות אז מה שקרה. זה שבעצם מי שהתעורר ראשון היה השמאל הישראלי השמאל הישראלי ב 77 מבין במהפך שמעבד את המדינה ומעבד את זה גם לא לזמן קצר הוא מבין את זה הוא מבין את המגמות הדמוגרפיות. היטב והוא מחליט בצעד מאוד חכם להתחיל להעביר מוקדש שליטה אליו. אז אנחנו יודעים בדרך אנחנו ימין מדבר על התקשורת ועל בית המשפט והרסת דמורי כתוב על למה אתה מצביע ימין ומקבל שמאל והכל יהיה נכון אבל עוד צעד שעושה. זה מעביר את מוקדש שליטה לארגוני חברה אזרחית ומתחיל לייצר ארגוני חברה אזרחית סין גוראים בניגוד לארגוני חברה אזרחית שירותיים שכבר התחילו לפעול. גם בציבור הדתי לאומי וגם בציבור המתנחלי וגם ציבור ימני בכלל. הוא הציבור הכלל ישראלי אבל השמאל מתחילה לייצר ארגוני סין גור ארגונים של שינוי מדיניות הקרן החדשה לישראל המפורסמת. היא מוקמת ב1980 אנשים לא יודעים את זה בדרך כלל חושבים שזה סיפור של 10 שנים האחרונות היא מוכרת ב1980 היא נקראת הכרן החדשה לישראל כקונטרה לקרן קיימת לישראל. קרן קיימת לישראל לא ארגון ימין אלא ממש כחלק מתפיסה ואני מביא רשימה ארוכה של ארגונים שמוקמים החל משבעים ושבע ועלה. שפשוט מטרתם להעביר את מוקדי השליטה לשמאל ולאפשר לשמאל להתחיל לאתגר את הממשלה. דרך אותם ארגונים יש ארגונים הללו גם בנוסף לכל חלק גדול מתחיל מלשושה לקבל כסף ממשלתי של ממשלות זרות אבל גם שמשלת ישראל הרבה פעמים. אולי לא אכרנחת בירוני סינגור זה פחות נכון בדרך כלל פשוט. בארגונים שירותיים זה יותר נכון ויש ארגונים הרבה פעמים כמו מנדל שנותנים כל מיני שירותים לצה״ל כמו סדנאות לרבי סרנים בשביל לעבור לדרגה הבאה. וכל מיני סמינרים חינוך דרך אגב חלק מארגונים האלה כבר יצאו מצה״ל אבל כשהם מעבירים סמינר כזה או אחר צה״ל זוכים בזה מכרז. מקבלים כסף לוקח ארגון שהוא ארגון שקורא לעצמו חינוכי הוא בעצם ארגון סינגור שמעוניין להשפיע על קבלת החלטות. קנה לגבי קרן וקסנר ששולחת עכשיו אנשים לתואר בהרווארד וכאלה והארגונים האלה לפעמים מקבלים ממש כספים ותקצובים ממדינת ישראל ואז בעצם באוגה הנחמדה שלך שנמצאת בעמוד 77. הם לא יהיו במקום של תרומה תרומה אולי מחול הרבה מארגונים האלה אלא נהיו במקום של כסף למדינה. כאילו בעצם השיטה השיטה היא בעצם שהארגוני חברה אזרחית שיש להם ממון מספק הם מייצרים שירות בדרך המסופסד היטב. לטובת המדינה הם מייצרים שירות אני אומר מייצרים שירות כדבר דווקא שירות נזקק אנחנו רואים את זה במכון ישראל דמוקרטיה וזה נכון גם לגבי מכון מנדל שעושה תוכניות ואני אומר את זה כי בוגר שתוכנית מנדל. אבל זה נכון גם לעיר דוד שעושים תוכניות כאלה ואחרות בצבא ומאפשרות כל מיני דברים כאלה ואחרים שאני לא אוהב את התופעות האלה אני חייב להגיד כי בסופו של דבר. זה אנשים מי שמשלם את הכסף למדינה זה אף פעם לא יוצא מהכיס של. אדם פרטי כזה או אחר אז אם יש לו אפשרות לתשובה על הקורס כזה או אחר סוף שבוע עכשיו וסמינר כזה מגניב. אז אז נעשה שם המהלך של יד רוחצת יד אני מאוד לא רואה שיש לו חברים נגיד אני עבדתי פעם במשרד אורח הדין ואחד השותפים הבכירים שם שכמובן כולם רצו להיות קרובים אליו אבל לא רק בגלל זה. סחר אוטובוס בראש חודש שלול ואמר אני משלם לאוטובוס מוגן ירי זה עולה לי כמה אלפי עשרות אלפי שקלים. ואני מסייע את כולם למערת המכפלה מי שרוצה יכול להצטרף אז פה יש לגורם פרטי מביא אנשים פרטיים אומנם אולי חצי קהל שבוע ולחצי לא. זה בעצם הוא מחליט לבד מה הוא עושה ואיזה דבר הוא רוצה לקדם ודרך אגב כשאני ניגשתי לאנשים דומים אליו בשביל לבקש תורמות נכבדות לקומיוזמות קהילתיות שהייתי מעורב במה לפני הפודקאסט. אתם אנשים ידעו לפתוח את הכסף ולתת כסף כמובן זה דרש הרבה אומץ וכזה חוצפה ישראלית אבל זה לא דברים שקשה לי לעשות או לראשי עמותות לעשות כי זה המקצוע שלהם בעצם. כן אז האמת היא שבאמת יש מקומות שיש מודעות למתי כדאי לפתוח את הכסף יש מקומות שלא הימין בעצם. התרכז בטח מחבורים לימין הדתי אבל לא רק התרכז בהתיישבות ולא הבין הוא חשב הוא חי בתודעה מפניקית שלא דונה ועודד ורק ב2005. נופל הסימון שיש דברים שהם הפיכים למרות שהוא חשב שהם תמיד בלתי הפיכים כן טרקטור אורס שכונה הרבה יותר מהר מיישר להשיג את כל שורי התכנון בבנייה נכון לבנות אותה. בתוכנית בתוכנית ההתנתקות הוכח איך במילולית בשישה ימים הצלחת להחריב התיישבות שנבנתה בארבעים שנה. בלי באמת בלי בלי לעשות וזה היה עצוב לראות פשוט ראינו את התמונות ואז הימין בעצם התעורר. ואז אנחנו מתחילים לראות מ-2005 שחוקים לראות יותר ויותר גופי ימין שמבינים שצריך לדבר על משפט ולדבר על המשילות ולדבר על נבחרי ציבור והכוח שלהם. והימין מתחיל להתעורר ב-2005 אני רק חלק מתנועה קטנה מאוד אני מכיר עוד לא מעט ארגונים שקמו בעקבות ההתנתקות ושהסיפור המכונן שלהם הוא התנתקות אגב כמה שנים אחרי כי לפעמים לוקח זמן. מהרגע שהסימון נופל עד הרגע שבסוף העמותה מוקמת והיוזמה מוקמת והימין. עדיין נמצא בפיגור 25 שנה מאשר ארגוני השמאל בהקשר של שינוי מדיניות אמתי שזה מאוד עצוב. הסיפור המכונן הזה לא כי ההתנתקות היא עצובה אני דרך אגב בזמנו הייתי בעל התנתקות כי גדלתי בבית שמאלני והאמת היא קצת כמו ירלפיד. אני זוכר את זה אומר לעצמי אמירות הגיע למתנחלים או כדי שמסבלו ככה זה כשקורא מטעון הארץ במשך 18 שנים הרגע שנולדת אבל אני חושב שכאילו הרבה אנשים שהם יותר ימין מבחינה שמרנית ולאו דווקא. אוהבים יותר מדי את הציבור הדתי ומתחברים יותר מדי לכל אותה לראות את התמונות של האמא הנחמדה הזאת עם השישה שבעה עשרה ילדים בקרנה שומרון דלד ובמעלה מכמה שבזה גבעה כזאת. אומרים אני מעוניין במדינות ליברלית שמרנית של ביטחון. אני לא מבין את החשיבות של זה ושומרון גם אין לי עכשיו ראש בשביל לנסות להבין בדיוק מה למה חשוב שיהיה איזה קרבן על זה גבעה. ואתם מתחברים לראש הליברלי זה שהסיפור המכונן של הרבה ארגוני מינו ההתנתקות ישר אומר אתם האמינה המתנחלים משיחי הזה. לא מעניין אני אמין פרגמטי אני אמין מתון אני אמין ליברלי לא מעניין אותי כל הגבוהות שלכם שיצא לשמור שם לא צריך תשפוט אזרחית כמובן שיש תשובות טובות לדבר הזה אבל אם הרבה ארגוני מין. נסדו בעקבות זה שהוא שבר שקרה בהתנתקות שוב שבר בסוף שמגיע מהרגש בטוח שאצלך גם. איזה שהוא רגע שפעל שם לא רק כזה מין הבנה תיאורטית לגבי חשיבות של עשייה חברתית או משהו כזה בסוף הרגש של ארגוני אמין. נובע מתנתקות אז הרבה אמנים שהם לאו דווקא הדתיים או לאו דווקא מתנחלים אוהבים את המפעל הזה אולי כי אף פעם לא באיזה עקב טוב בשמורון וזה צריך לתקן מהר. לא הרגישו חיבורים את הארגון הימין חדשים שכמה אחרי תנתקות אז אז נתחיל בטווח זמן האחרון ואז נלך איתך קצת יותר אחורה. אם בעצם אם אמרתי שארגון המכונן של הימין נקרא לזה המדיני הוא התנתקות אז הטווח האירוע המכונן של ארגוני הימין הכלכלי זה המחאה החברתית להערכתי ככה אני תופס את זה. כי בעצם המחאה החברתית פתאום העם דורש צדק חברתי זה נכון וכמה הרבה הרבה ארגונים של שמאל כלכלי אבל גם הרבה ימין כלכלי מתחיל להתעורר לליברלית החדשה נכון אבל אם אני חוזר טיפה אחורה. אז שמעתי את אמית סגל אומר באחד באחד ההרצאות שלו וגם בספר שלו הוא כותב את זה שעד 73 עד מלחמת כיפור עיקר השיח היה שיח של סוציאליזם מול קפיטליזם. זה ויכולת לראות קו השבר המרכזי בפוליטיקה היה בין בין שמאל כלכלי לימין כלכלי ורק ב73 השיח מתהפך. לשיח מידי לקו שבר שבין ימין מדיני לימין לשמאל מדיני ואני חושב שזה גם ניתוח יחסית נכון. אבל זה אני כן אגיד שמי 73 ועד המחאה החברתית הייתה תקופה שבה באמת הימין הכלכלי נעלם אגב גם במערכת הפוליטית הוא כמעט הוא נעלם גוש חירות ליברלית המוכר שהפך שהפך להיות הליכוד. אם נשמע את הליברלים מה בלית הליברלים והפך להיות הליכוד הטוב שיודע לדאוג לשכונות המצוקה יודע להעביר תקציבים חברתיים בעצם ליכוד הסוציאליסטי. נכון ולכן אנחנו רמוי רבים עוד חבר כנסת סוציאליסטים או לפחות שאין להם תפיסה כלכלית ימנית בתוך הליכוד. נראה לי קראת סיכום כדאי שקצת נדבר על אלכסס דטוקוויל ההוגה אהוב עליי כי אי אפשר בלי אם אנחנו מדברים על חברה אזרחית. אלכסס דטוקוויל בסוף של החיבור המנומנטלי שלו הדמוקרטי מאמריקה מתאר איזושהי סכנה שעלולה לקרות לציבור הרחב או בכלל החברה במשטר דמוקרטי. וזאת בעצם סכנת השוויון אנחנו הרבה פעמים מדברים על פערים הרבה פעמים מכניסים לראש שיש פערים הולכים וגוברים בתוך החברה למרות שהיום לכולנו יש. אסלני אמא ונוחה מערכת ביוב חשמל פלאפון שהיא אפשר לצפות באיזה סרט שרוצים ואפילו שירותי כביסה בלי לרדת לנהר הקר והמר ולעשות את הכביסה שלנו. מה שכמובן היה הבדל מאוד מרכזי בין החיים של אבות אבותינו לבין החיים של אבות אבותינו אם הם היו עשירים. אם היו עשירים הייתה להם קובסת היה להם תיאטרון שהם יכלו ללכת אליו או לזכור אומן פרטי שיבוא ויבדר אותם אם הם עשו שירותים באיזשהו חדר בבית אז היה מישהו שיידע לנקות את אותו כלי. ולהחזיר למותו נקי לפעם הבאה ולעומת זאת אם הם עניים אז לא יעלה את כל השירותים האלה והפערים בעצם לא של כסף אלא פערים של שירותים בין עשירים לעניים. היו גדולים הרבה יותר לפני 200 ו300 שנים והיום פערים ברמה של שירותים הם מאוד נמוכים גם אני וגם עשיר או לפחות גם אני הישראלי לא אני בקונגו. יש להם אולי רכב שיכולים ללכת או וגם אם אין להם תקציב נקרא זה לרכב משלהם יכולים לזכור רכב ליום יומיים בעלות של 200 300 שקלים ולהרגיש אם זה ללכת בלי. אבל אם אנחנו נוגע בחברה אזרחית אז דתו כביל אומר שהשוויון בתנאים עלול לגרום לזה שבעצם לא יהיו אנשים מאוד מאוד עשירים. שמיוחדת ממסורת של אנשים מאוד מאוד עשירים שמתפקידם מרגישים שהם צריכים לדאוג לאותו ציבור או לא אותה לאותו אזור שבו הם גרים הרבה פעמים הצילים גם נקראו על שם האזור שבו הם. גרים אלכסיס אלכסיס דתו כביל זאת אומרת אלכסיס שייך למשפחה תוקביל שהכפר תוקביל הוא כאילו הכפר שלהם של העצולה שלהם. והוא רואה איך הציבור הדמוקרטי שהוא עם שוויון בתנאים ואין בו עצולה. עלולי דרדר מהר מאוד לציבור שצריך הרבה מאוד דברים אין לו למי לפנות כי אין את אותה עצולה שיודעת שאם היא לא תדאג אף אחד לא ידאג ובעצם היא צריכה לעזור ולתמוך בכל מיני יוזמות מקומיות או ליצור יוזמות בעצמה. ואז הציבור ידרוש ממישהו שהוא הגדול והחזק והוא הממשלה המדינה והממשלה והמדינה הלכו והגדלו עד שמבלעו את הציבור עד שמבלעו את כל היזמות הפרטיות ובעצם במקום שניגש לאותו עציל. או לאותו לאותה התארגנות מקומית אנחנו נדרוש שהמדינה תעשה עבורנו הכל וכל הזמן לתיקון עולם אנחנו אפשר להגיד לעצמנו למה המדינה לא דואגת לזה בוגשה של מדינה. וכו וכו וזה מאוד מתחבר לנושא שאתה פתחת במאמר לגבי החברה האזרחית. אכן ואני רוצה להגיד יותר מזה הסיפור של חברות של חירות מול שוויון אני התחלתי את המאמר בדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית ואנחנו מכירים את המהפכה הצרפתית. שאירים השלושה דגלים בו זמנית חירות שוויון ואחוות אמים רק שאנחנו למדנו מאז שחירות ושוויון אם אנחנו רוצים לקדם חירות אנחנו נאלץ לפגוע בשוויון אם נרצה לקדם שוויון נאלץ לפגוע בחירות. וזה אולי הוויכוח המהותי בין הימין לשמאל בישראל ובכלל בעולם. וכשאני מתווכח עם חבריי השמאלנים הם טוענים שהם מרימים את דגל השוויון כי הם מאמינים שרק שוויון. מביא לחירות ואני טוען בפניהם הפוך אני טוען שהחירות היא זו שתביא לשוויון כי החירות היא זאת שתאפשר בסוף. לאותם מי שעניים לקבל שירותים יותר טובים ולאפשר לכל אני להיות עם סמארטפון. ובסופו של דבר אני חושב שראוי להבין את המקום של החירות ביצירת מה שתוקבי לקרא לו במה אני אומר את זה במילים שלי את האחריות האזרחית. כי כשהאזרח מבין שהכוח בידיים שלו ומה שיקרה יקרה אם הוא יפעל אז האזרח מבין לא לתלות לא להיות פסיבי. ולא לתלות את יאהבו בשלטון מרכזי שעכשיו אפילו יסלולו כביש אם אני לוקח את הדוגמה של תוכבי לוקבי ששתוכבי נראה לכל אחד מאיתנו ישראלים כיוזמה ברורה שהמדינה אמורה לסלול. נכון ותוקבי ותוקבי שהוא אציל צרפתי שמגיע לארצות הברית ומבין איך ארצות הברית מתפתחה ורואה איך ארצות הברית גדלה וזה מדינה ענקית שמתפרסת את שטח ענקי. שלטון מרכזי לעולם לא יצליח לעמוד בקצב של השינויים ושל הדרישות שלך של הקהילות הפרטיות. הקהילות הפרטיות מיודעות מה הם רוצות ומבינות מה הם רוצות והם מקימות אגודות כדי להתארגן אם זה מחר על כדי לסלול כביש ומחרותיים כדי לעשות דברים אחרים. ובעצם זה חלק מההבנה של תוקבי שכשהוא קורא לספר שלו הדמוקרטיה באמריקה. הוא מבין שהדמוקרטיה הזאתי תנאי לדמוקרטיה זה היכולת לגרום לחברה אזרחית בארצות הברית. לקבל את הכוח לקבל את האת היכולת שלה לממש את הריבונות שלה אני גם מסיים את המאמר בפרפרזה על הנשיא קנדי שבשנת 61 אנחנו מכירים את האמירה שלו שמשקפת את רוח התקופה. אל תשאל מה מדינתך יכול לעשות למעלה פחות טובות ואיפה ראוי שהאזרחים ירגישו שיש להם יכולת להשפיע ולפעול לפי הצרכים שלהם ואני חושב שהמקום הזה זה החברה האזרחית. אז אני רוצה להמשיך רגע בבעיות ובסכנות שדתוקביל צופה שם בתחילת המאה ה-19 כי באמת הסכנות האלה התממשו אחת לאחת בכמעט כל מדינה דמוקרטית שאנחנו מכירים ואפילו בארצות הברית שלפי דעת דעתו של דתוקביל יש לה חלק מהנוגדנים ללחם באריצות הזאת של המדינה. אגם ארצות הברית כמובן נפלה לאותם מקומות כמובן בגלל לבעת רעיונות מקומות זרים כמו גרמניה מינטלקטואלים זרים כמו אינטלקטואלים הגרמנים שהרבה מאוד אמריקאים הלכו ללמוד במאה ה-19 בגרמניה ואז חזרו ואיברו את הרעיונות. הוא בעצם מתאר את התיאוריית הבחירה הציבורית לפני שהיא בעצם נוסדה כתיאוריה ואומר. בעמוד 766 אכן קשה לתפוס איך ייתכן שאנשים שוויתרו כלילה להרגל לנהל את ענייניהם בעצמם יוכלו להצליח לבחור נכונה את האנשים האמורים לנהל את ענייניהם. ובשום פנים לא נאות להאמין שאי פעם תוכל ממשלה ליברלית ברוכת מרץ ונבונות דבר להיבחר על ידי עם של משרתים אנשים שכל כך רגילים שהמדינה דואגת לחינוך והמדינה. דואגת לבריאות במדינה דואגת לקורונה ואנחנו לא צריכים לעשות כלום אלא רק להישמע והחוק והמוסר הם שווים איך אנחנו יכולים לבחור את אותם אנשים המתאימים במיוחד בשיטה גרועה כמו שיטה ישראלית. שישיתה של רשימות שאתה לא בוחר מישהו אחד שאתה אומר עליו אני שמח אני נגיד אוהב הרבה מאוד אנשים בליכוד אבל יש אנשים שהם בלתי נצבלים בעיניי כנראה לגבי שאר המפלגות האחרות. שאני מאוד אוהב חלק מהם ומאוד לא אוהב חלק אחר ואז בעצם שיטה רשימתית מעבירה את כל הכוח לרשימה ומעבירה מעט מאוד כוח אליי. במיוחד שהשיטה היא ארצית ולא שיטה אזורית שבה יש לי יותר השפעה כלומר לוקחים את הפתק שלי בקלפי. ואת הפתק של אותו אחד בקירה שמונה ואותו אחד בעילת ואותו אחד במעלה שומרון דלת וביחד מספרים ואז בעצם הסיכוי שאני אדרס בדרך לקלפי הוא יותר גדול מהסיכוי שהפתק שלי דווקא זה שאתה את הבחירות. זה באמות 763 תוקפיל. מביא נבואת זעם שאני מניח שחלק ממי שקראת דמוקרטיה אמריקה מכיר את הקטע הזה דווקא כי זה הקטע אולי הכי חזק בספר וגם הכי מכריד שאני מזהה בו את החברה הישראלית וגם את החברה האמריקאית ועוד הרבה מאוד חברות. רוצה לי לשער בנפשי אלו קווי אופי חדשים יהיו לממשל אריצות עם יופי בעולם הכוונה שלו היא בעולם דמוקרטי. רואה אני המון נקץ של אנשים דומים ושווים דומים כמובן כפרפרז על זה שכולנו רוצים להיות שונים ומיוחדים אבל בסוף לובשים את אותם מותגים. עם אותו סמארטפון קוראים את אותם דברים ועובדים באותם עבודות בערך הסובבים בלי מנוח סביב עצמם שוב הריכוז הזה בעצמי הריכוז הזה בחיים שלי ובסלפי הבא שאני אעשה ובערוכה בשנה יעשה כאילו שמעניין את מישהו. כדי לזכות בענאות קטנות והמוניות שבהם ממלאים את נשמתם כל אחד ממנו מופרש לעצמו כמו זר ולגורל זולתו אז מה אם יש איזה הומלס ברחוב שלי אני לא מכיר אותו מבחינתו ילדיו וחבריו הקרובים הם המין האנושי כולו. אשר לי את הרחב האזרחים הרי הוא מהלך לצדם אבל אין הוא רואה אותם נוגע בהם ואינו חש בהם כל עיקר אין לו קיום אלא בעצמו ולשם עצמו בלבד ואם אמנם עוד נותרה למשפחה לפחות אפשר לומר עליו ששוב אין לו מולדת זאת אומרת אנחנו מאוד דואגים הרבה פעמים למשפחה שלנו. אבל אכן הוא אזרחים מין לאומיות בריאה כזאת של אם קרה לך משהו ואתה חלק מהעם ישראל כמוני אז אכפת לי אז הוא אומר את דתו כביל שהרגע שזה ילך ויפחד כמובן שהרבה אנשים ממזינים שלנו יגידו. לא מאוד אכפת לי מהם ישראל ואני מתגייס אני עושה ואיכפת לי ואני עוקב אחרי חדשות כאלה ואחרות כמובן שצריך להשוות את זה לרגש הלאומי. אולי שהיה לפני 100 200 300 400 שנים שבהם אולי זה יותר חזק ואנחנו צריכים סוציולוגים כדי שיעזרו לנו אבל מה לעשות. לפני דתו כביל כמעט לא סוציולוגים בעולם הוא בערך הסוציולוג הראשון. ואז הוא מתאר את אופי המדינה שיהיה מעל כל אותו המון של אזרחים חלשים ומורכזים בעצמם באיזה אגואיזם ילדותי כזה. מעל לכל אלה מתנשא שלטון אדיר והפוטרופוסי המקבל עליו להבטיח את הנועותיהם ולהשגיח על גורלם לבדו. זהו שלטון מוחלט פרטני סדיר שקול מתון ודואג לעתיד אולי ידומה לשלטון הבאי. אילו שם לו כמוהו להכשיר אילו שם לו כמוהו למטרה להכשיר את בני אדם לגיל הגברות אלה שכל מבוקשו של השלטון רק להשאיר עם ילדים לעולם ועד זאת אומרת המשטר הדמוקרטי. המשטר בחברה המודרנית הוא לא רוצה שהאזרח יגדל ויחשב יהיה חזק אלא הוא רוצה בעצם לטפל בו לטפל בו לעד. אבא יודע בגלל שהוא מכיר את הילד מאוד טוב אז הוא יודע לגרום לו לגדול ותמיד לדבר קצת מעל הרמה שלו תמיד לאתגר אותו טיפה יותר אבל עוד עובדת סוציאלית. בדרך כלל תדע לי יותר ללטף ופחות לדרוש מהמטופלים שלה היא תעזור לו למיצוי זכויות ולא למיעוט מיצוי זכויות. נעים לו לראות את האזרחים בענותיהם ובלבד שישימו בהם את כל מעייניהם ברצון הוא פועל למען אושרה אבל רוצה הוא להיות הגורם היחיד והפוסק היחיד בעניין הוא דואג לביטחונם חוזה מראש את צורכיהם ומבטיח את סיפוקם מקל על תענוגותיהם מנצח על ענייניהם העיקריים מנהל את תעשייתם מסדיר את עזבונותיהם דרך אגב מי שלא כתב צבא אז המדינה תסדיר לו הכל בסדר מחלק את עירושותיהם וכי לא יכול לחסוך מהם כלי לטטורח אחר. שיבה ואת המה לחיים את המדינה למה שלא תעשה עוד קצת יותר ותדאג לנו ממש להכל אז באמת האינטרס של המדינה. זה להיות הפוסק היחיד בעניין לפחות לפי דעת תתוקביל ואני מאוד מסכים איתו. אתה במאמר הזה נראה שאתה מעיר אותנו ואומר לנו אל תתנו למדינה לדאוג לכם לכל העניינים אלה קחו אחריות על המעגלים הקרובים אליכם מעל המשפחה. ומתחת למדינה כדי שאני חי בחברה חופשית יותר שהיא לא נותנת לזה שלטון עריץ כזה לשלוט על כל העניינים שלנו כי אני גם אני גם אגיד שאם רוצים לעשות איזה שהוא מבחן אצבע. על מה המדינה היינו רוצים שהיא תעשה אז בסופו של דבר למדינה יש כוח אחד שאין לגוף אחר וזה כפיה. אם היא רוצה לך במקומות שאתה חושב כאזרח שהיא רוצה לך שאתה רוצה שהיא תכפה. אני יכול להבין איפה אתה רוצה שהמדינה תפעל אבל במקומות שאתה רוצה שהיא תאפשר לך חירות ובחירה. שם יכולה לשם צריכה להיכנס לחברה אזרחית ושם עדיף שהמדינה פשוט לא תפריע אני מעדיף את זה פחות סובייקטיבי כי יכול להיות שזה שמאלה נגיד אני רוצה גם לחנך אותך גם חינוך מיני גם חינוך אנטי דתי. גם אני רוצה שאתה תתרום בקפיאה וכל מיני דברים כאלה ואני תמקדיר את זה חוץ לביטחון וזהו פחות או יותר חוץ מחוץ לביטחון. מדינה תסירי את הולך מהחברה האזרחית ותני מתוך הוואקום הזה שיבצר במיוחד כיום כי המדינה עושה הכל גם בריאות גם חינוך גם רווחה גם. מכנחת אותנו אחרי ברגרותינו לדברים כאלה ואחרים אני רוצה שהוואקום הזה יבצר כדי שהארגונים האלה יוכלו לבצר והרבה פעמים שאת תירוץ הישראלי הנדוש. אנחנו משלמים כל כך הרבה מסים איפה נוכל עכשיו לתרום לחברה אזרחית אני חושב שאם כל אחד יסתכל טוב טוב לתוך התקציב האישי שלו הוא יראה שיש לו שם. 100 200 שקלים שהוא יכול לתת לארגוני חברה אזרחית בפעם בחודש הכוונה לא 200 שקלים ולגמור סיפור כל החיים. ואם באמת הציבור הימני אותם 50 מנדטים. יתרום 100 200 שקלים או מישהו יש לו קצת יותר יכול לתרום קצת יותר אני חושב שתהיה פה חברה אזרחית כל כך פורחת וצומחת. ולא רק בתקדסת פורחים וצומחים בעיקר בציבור הספרדי אלא באמת גם ארגוני סינגור וגם ארגונים שמתנים שירותים וכולם נכנס במקום. הרבה יותר טוב שגם אם הממשלה עוסקת באותם דברים בדיוק עדיין יהיה תחרות מאוד יפה שתדע לגרום לממשלה או להתייעל. או לברוח מאותה מקומות שבהם פשוט לא עומדת בתחרות כי אף אחד לא רוצה יותר לקחת מנה שירותים עדיף לקחת שירותים מאותה חברה אזרחית תודה רבה תמיר. תודה רבה היה ממש כיף להיות פה כן זה פעם ראשונה שהם מרואיין שלי מסיים איתי רעיון להמשיך אני יכול להגיד לך שאתה רוצה לא לא תודה רבה עדי ופעם באה שיש לך איזה יוזמק שקשור על הפורום חברה אזרחית. שאתה מנהל אתה רוצה לספר לו עליו אז תבוא בכיף בכיף גדול יש הרבה אז אני מניח להשתמע אבל ממש תודה רבה בכיף. על המשמעות פודקאסט פילוסופי פוליטי.