#220 הרב מאור קיים - יסודות ההלכה בין קבלה למחלוקת

הרב מאור קיים הוא שותף משמעותי לרב אליעזר מלמד בעיון ובלימוד לקראת כתיבת כרכי 'פניני הלכה', ומחבר בעצמו את ההרחבות לסדרה.
ישבנו איתו לשיחה סביב הסדרה החשובה וכן על המחלוקות שהיא מעוררת.

לצפיה ברשימת ההמלצות

האזנה נעימה!

Transcript

0:00

שלום, היום בפודקאסט על המשמעות, אני תמיר דרוטל, עירכתי את הרב מאור קיים, ראש מכון המחקר התורני בישיבת הר ברכה ומחבר סדרת הר רחבות לפניני הלכה. דיברנו בפרק הזה ארוכות על פניני הלכה, המפעל התורני הרחב של הרב אליעזר מלמד, הן על שיטת פסיקת ההלכה הכלולה בתוך סדרת פניני הלכה, על צורת הלשון המאוד ברורה ופשוטה, מתאימה גם לילדים בבית ספר יסודי וגם לרבנים, וגם על השערוריות האחרונות לגבי הסדרה, לגבי פסיקת הלכה של הרב אליעזר מלמד, לגבי סוגיית הגיור, סוגיות שונות שקשורות בתארת המשפחה וביחסי אישות, ואיך הדברים האלה פוגעים או מחזקים את סדרת פניני הלכה ואת העולם הדתי-לאומי אליו הרב אליעזר מלמד משתייך הזמנים. שלום הרב מורכב. שלום וברכה, כיף להיות פה. גם לנו, אז אתה כותב או מייעץ, או מתלמידיו של הרב אליעזר מלמד, ואתה כותב בעצמך את הכרכים של הרחבות לפניני הלכה, ובשיחה הזאת הייתי מאוד שמח שנדבר על הסדרה הזאת שנקראת פניני הלכה, על אופן פסיקת הלכה בישיבת הר ברכה, אופן פסיקת הלכה שהנחיל לכם הרב מלמד, ומתוך זה בכלל אני חושב שנוכל לפרוס את תמונה מאוד רחבה, ביחס למה זה פסיקת הלכה, אני חושב שכל אחד מאיתנו שמתפעל לתפילה יד שחרית, מזכר במידות שבהם דורשים את התורה, וזה גם המידות שבהם בעצם פוסקים על פי המלכה, אבל זה ממש לא מובן, זאת אומרת רק בכלל להבין את הטקסט הזה של רבי ישמעאל, זה דבר מאוד מורכב, ובכלל איך פסיקת הלכה השתרשה לאורך השנים זה דבר עוד יותר מורכב, שהרבה פעמים מה שמקבל תלמיד הסדר ממוצע, כשהוא נכנס הוא דבר שאני אומר אוקיי זה מורכב, זה מעליי, אני עכשיו מקשיב, נקרא לזה אני עכשיו מקשיב לרבנים, או אני עכשיו מקשיב לגדולי האחרונים או לאחרונה האחרונים, כי לבד אני לא מסוגל, מרוב שזה מורכב ומרוב שזה מסובך. קודם כל אני אתחיל בזה שאתה כן אולי תיאור התפקיד, קודם כל הרב מלמד כותב באמת כל מילה בפנים ההלכה, בהלכות ובהערות, זה ספר באמת שלו תורתו, יש אנשים שעוזרים ברוך השם, עוזרים בבירור הסוגיות, בליבון הסוגיות, בדיון יחד עם הרב, לומדים את הדברים לעומק ולמורכב, נקודות שצריכות יותר בירור, לבדוק יותר את הראשונים את האחרונים, קשה באמת להגיע לפריסה רחבה מאוד של כל השוטים והאחרונים, ולכן זה מה שאנחנו עושים ויש היום כבר מכון ועם עוד רבנים שעוזרים, אפשר לומר חוקרים ועוזרים ומסיים בליבון הסוגיות, זה דבר ראשון. אבל דבר שני הייתי רוצה באמת לבוא ולומר, דיברת כמה פעמים בהלכה, פסיקת ההלכה, באמת להתמקד רק בהלכה כביכול, זה קצת תולד, אפשר לומר זה עוקר את הרעיון הבסיסי של פניני ההלכה, למרות שכתוב, למרות שזה נאמר פניני ההלכה, אבל באמת היינו צריכים לומר פניני התורה, התורה, כל התורה כולה, בהרצאת הרב, הרב קוק, שהוא בא לדרוש לפני מרכז הרב, נראה לי בשנת תפרש פא' זה בסוף אורות התורה, יש הרצאת הרב שהוא בא ואומר שצריך לבוא ולחבר חזרה את המקרא, את התלמוד יחד עם ההלכה, לראות את כלל התורה יחד, כדי באמת להגיע למשהו ליצירה, הוא כבר רואה לי איזה חיים שיצירה, חיים שיצירה, להחזיר את הקדושת, קדושת החיים, וגם פה בפניני הלכה אני חושב שדבר גדול שעושים זה קודם כל באים ומחברים, ואומרים מה יסוד המצווה, שמתחילים מהפסוקים, מחזה המדרשי, דברי חזר, ראשונים אחרונים, לראות את הכל יחד, כיצירה הרמונית אחת, ולנסות לצייר את התמונה הזאת בצורה מאוזנת נכונה, תוך מתן מקום באמת לכל הדעות ולכל השיטות, אבל צריך לצייר פה תמונה, עכשיו לא מדובר על אנציקלופדיה זה מאוד חשוב. זהו, זה גם בקיצור, גם בשפה ברורה, גם תלמידים בכיתות נמוכות יכולים ללמוד מזה, ולומדים מזה בחינוך הממלכתי דתי, אבל בסופו של דבר יש איזשהו מתח בין הקטע הטכני, של אוקיי, מי קובע, מי מקור חזק יותר, האם ראשונים או אחרונים, אז כמובן כל אחד יודע, ראשונים הם בעלי תוקף גדול יותר מהאחרונים, שאלה כללים טכניים, ומצד שני אתה אומר לא, צריך לראות פה איזה משהו באופן הוליסטי, באופן קוארנדי אחד, בוא נראה רגע בתוך איזה סיפור, המצווה הזאת נטועה בתוך התורה, מה אמרו על זה חזל, או לפני שהם הגיעו לפסיקת ההלכה, אולי מה הם אמרו באגדתות, איך עושים את החיבור הזה בין שני הדברים שהם לכאורה סותרים, בין הקטע הטכני של ההלכה, לבין הצד ההרמוני שבה. בדיוק זה, זה בדיוק מה שאפשר לומר, זה העיון הכי גדול והכי מעמיק שהרב בן עמד עושה, לראות, להיין באמת בשורשי הדברים יש חזר מים אפוא שפלוגת לא מפשינה כלומר לא מרבים במחלוקות סתם, רואים שתי דעות, אז אומרים בישיבות עובד נתת שיעורים ואומרים זה אומר ברכו וזה אומר ברכו ומרחיקים אותם מאוד מאוד כדי לחדד כמובן לחדד את הלימוד וזה דבר יפה החידוד הזה, אבל זה אפשר לומר לא אמיתי כי באמת הראשונים שנחלקו האחרונים שנחלקו, הם מסכימים על יסוד משותף מסכימים על איזה שורש של סברה ויותר מזה מחוסקים במצלם מסוים ודאי שמסכימים בשורש משותף, אז העיון הגדול הוא לחפש את היסוד המשותף את השורש המשותף להעמיד הכל על זה או על כמה דברים תלוי בסוגיה ומתוך זה לבאר באמת את הכללים ואת הפרטים. אם את הפרטים איך שמסתעפים מהכללים. ומתוך זה לבנות משהו הרמוני אפשר לדבר רק באוויר כי אין לי שם באמת הרבה דוגמאות הכל אבל ניתן דוגמה על קודם כל על סתם דבר אפשר לומר. סוגיה מסוימת על שינוי בשבת מה היסוד של שבת שבת קודש. אז עשיתו שבת קודש זה קודם כל לא לעבוד לא לעבוד זה דבר ראשון כי יש 39 מלאכות עומדים המשכן יש המון פרטים ופרטי פרטים אבל קודם כל יסוד זה לא לעבוד בשבת. שואלים אם אדם עושה משהו בשינוי הרי זה מעוטר מהתורה מותר לסמלחה בשבת בשינוי חכמים תקנו אסור לעשות דברים ביד שמאל בדיוק יד שמאל זה בקטיבה לא כל דבר יד שמאל בדברים אחרים לחות אחרות אין שינוי בזה אבל. אפשר לעשות כמו שאומרים עם הקטף עם המרפק וכדומה ושואלים זה הוא זה מוזר מוסר אני עושה מלאכה אני עושה 1 מ 39 מלאכות הזמן מי שאת זה בשינוי מה יסוד כאן. והנה לדוגמא צריך לבוא ולבאר את היסוד, היסוד זה בא ואומר אסור לעשות מלאכה, מהזה מלאכה? מלאכה זה דבר שהאדם יכול לעשות במשך שמונה, עשר שעות רצוף, והתפרנס מזה. ו squeezed the 일본. יצא יעיל וטוב בדיוק, נגיד אדם צריך לכתוב ביד שמאל, אם הוא לא יודע לכתוב ביד שמאל, אם לתת בכתיבה, הוא לא יכול להתפרנס ממלאכה ביד שמאל, נכון, יכול לכתוב כמה אותיות כמה שורות כמה פסקות הוא לא מסוגל ואולי זה מובן אפילו בדיוק אפילו מובן אבל הוא לא יכול לעבוד אז יסוד של עבודה נעקרת אז לכן מהתורה באמת אין איסור לכתוב ביד שמאל כמובן חכמים תקנו כי יש פה סיאג לתורה יש פה דבר דומה יש פה דבר שאפשר וכולי והרבה דיונים אבל זה דוגמא לכך שיסוד להסביר שינוי עכשיו זה גם מסביר את סוגיית גרמה. האם באמת גרם אז דבר שנגרם באמת מהתורה זה לא אסור כלומר פעולה שנגרמת בשבת אבל לא בכוח ראשון בכוח ישיר של האדם אלה בכוח עקיף. שזה באמת מותר מהתורה אז יש היום קודם מנגנוני גרם עושים משהו חשמלית מנגנוני גם בפנים. הרבינמט כתב שמנגנונים גם אלה הם לא טובים כי באמת לא רואים שום שינוי בהם. הרעיון הוא שבאמת צריך שיש שינוי אם אין באמת שינוי זה רק מנגנון פנימי שיש שינוי אבל לא ניכר כלפי חוץ אז אין פה שינוי. זה גלד לי כי משלון שבת הרגיל שלנו בבית עוד רבע שעה טעור חצי שעה טעור זה גרמה כי יש פה באמת השייה כל כך גדולה שאנחנו לא ניכנס לקטעור בחדר. נסתכל איזה ספר אנחנו רוצים להוציא ואז נפגור אלא נוותר על כל התהליך הזה וישר נלך לצאת לספר גם אם יש טיפה חושך נכון נכון מאוד נכון. מנגנון שהוא במילי שניות זה לא רלוונטי בדיוק בדיוק זה לא רק זה גם עניין של זמן וגם עניין של איך הדבר עובד ושוב יש אם אתה הולך לגדר אפשר לומר גדר חיצוני קצת של התורה אתה לא מחפש את המהות את העומד תשמע. העיקר פה שפה 10 תמוניה לדוגמה בגרמה או יש פה איזה מנגנון פנימי שהוא לא כביכול כוח ישיר בלי שרואים את זה כי זה גדר תלוש מהמציאות גדר אפשר לומר חיצוני להלכה ולא מהות פנימית. היגיון פנימיות על הלכה אז אתה אומר מה בעל לסמוך על זה אבל הרב כל הזמן הרב מלמד כל הזמן מחפש את ההיגיון את המהות את היסוד המצווה עכשיו כמובן שהוא על זה מחלוקות. אולי יש להגידו יסוד המצווה אחר בסדר גמור אבל מתוך עיון של כלל הדברים של הפסוקים של דברי חזר שמדרשים כולל גם תורת הסוד לקח את הכל בחשבון. מה יסוד פה עם מילה מה הכלל מה הפרט מה הדברים הסתעפים העיקר וגם התאפל הגדרת העיקרת דבר מאוד מורכב אבל זה חלק מהעיון של הרב. אתה מכניס לנו כאן לעוד סוגיה שהיא גם מקדמית ומאוד חשובה לעניינינו עכשיו. זה בעצם מה המקום של אידיאולוגיות מול תורה זאת אומרת אם אתה אומר בוא נראה מה יקרה מצווה. פתאום אתה נותן אולי פתח לכל מיני אידיאולוגיות שיכנסו נגיד עכשיו יש התנגדות מאוד גדולה לסלולרי ולהתמכרות שזה גורם בעיקר לבני נוער וזה. ואנחנו אומרים שני העיקר החשיבות לבריאות הנפשית של בני נוער זה שהם יהיו מורחקים הסלולרי אז בוא נפסוק הלכה לגבי הדבר הזה נמצא איזשהו. מצווה אחר בתורה נכניס את הסלולרי לשם בפנים והסתדרנו. מה המקום באמת של אידיאולוגיה חיצונית עכשיו יש שיגידו גם אידיאולוגיה פמיניסטית אידיאולוגיה סוציאליסטית אידיאולוגיות קפיטליסטיות להכניס להם לתוך פסיקת ההלכה. כזה מין יסוד המצווה שוב אנשים שהם מאוד אידיאולוגים נגיד כמונה אני מאוד אידיאולוגי בתחום של ליברליזם של חופש. יכול להיות שאני כשאני קורא את התורה אני מייד מכניס את הדברים ואומר וואו זה מתחבר לי מאוד להוגים שאני מכיר ואוהב וככה אני בעצם קוראת תורה בצורה קומה ולא. עלי בדי תורה בצורה שהיא נאמנה למה שתורה רוצה לתת לי. יפה אז אני אגיד לך מה אני חושב על זה קודם כל אין דבר זה אובייקטיביות טהורה מה התורה אומר באופן אובייקטיבי. אבל אני חושב שזה אפשר לומר המחלוקת כביכול בין המלאכים למושר רבנו המלאכים אומרים אתה יש לך כזה דבר תורתו נותן לבני אדם. ומושר בנומר כן תראה מה כתוב בתורה זה דברים שכתובים לבני אדם כלומר התורה לא בא ליצור מציאות אלא הוא בא בעצם לחנך לתת ערכים למציאות. אז אם יש תפיסה פמיניסטית או תפיסה של חופש עוד תפיסה אחרת התורה. אפשר לשאוב מהתורה וצריך לשאוב מהתורה ערכים לגבי היחס של המציאות הזאת אבל לא לנסות ליצור האם התורה אומרת לעשות כך או כך. אלה תורה עומדת ערכים איך לחיות על חיים של קדושה חיים של ברכה חיים שמטיבים לעם ישראל מתוך כך לכל העולם. על פי מציאות שקיימת לכן באמת התורה שבעל פה אפשר לומר. לא נכנסו לי לכתוב תורה שבעל פה יש איסור לכתוב תורה שבעל פה אז רבי רבי הנשיא היה צריך עוד לפני או אחרי שזה כמובן דיונים במחקר וכדומה אבל היה צריך לכתוב תורה שבעל פה. כדי שלא תשכח התורה בסדר גמור אבל עדיין לא נשכח שאת מדוברת ראשו בעל פקט מה מדובר על ערכים לפי המציאות המשתנה לפי המציאות הקיימת בפועל. ולכן נכון אתה צודק כל אחד יש לו משקפיים אחרות איך הוא קורא את התורה וזה נכון וזה צודק ועדיין יש מצווה מה שנגע אפשר משהו נוסף יש מצווה לחזור ולקרוא את התורה. כל שבוע פרשת שבוע צריך לחזור לפסוקים ליסודות השורשים לא לחשוב כל הזמן מאחורים אמרו איך מתייחסים לזה דרשות שאפשר להלביש על צריך לעזור לקרוא את הפסוקים ככה בישרות ובנאמנות. יש לי חבר מורה חילוני והוא ראה אותי קורא תנ״ך פעם אחת בחדר מורים אז אמר לי מה מה למה אתה קורא זה כאילו ברור שכבר קראתי את זה אלף פעם אמרתי לא לא נביאים כתובים לא קוראים את משהו אתה אומר מה אתם ככה ככה כאלה חסרי נאמנות הייתי בטוח כל דתי יודע את כל התנ״ך אבל זאת סתם ענקדותה. בהקשר שלנו של פסיקת הלכה במאה שעברה באמת יש אנשים שמאוד מאמינים זה יש איזה מין אמונה במדע אמונה אני לא יודע מה זה אמונה במדע שוב כי הרבה כתבו על זה אבל לא מצאתי שום ניסוח. אדם ששכנע אותי שאפשר באמת להאמין במדע כמדע כי הרי מדע זה בסך הכל משהו דסקרפטיבי של תיאור המציאות אין בו ערכים. ובסוגיה הזאת של הלכה דווקא תורה ומדע הן סוגיות שאנחנו קודם נתקלים בהם לעומת הסוגיה של תורה ומדע בסוגיה האמונית של איך אפשר להאמין בהתחדשות העולם. או בריאה על ידי הקדוש ברוך הוא במילים לעומת העקירות שלנו עם תיאוריות אחרות המפץ הגדול או תיאוריות של אבולוציה. דווקא פסיקת הלכה זאת סוגיה שכל פוסק נדרש עליה מדי יום ויום שהוא פוסק הלכה בדיני שבת בגרמה וכשהוא פוסק הלכה בקשרות. האם משהו באמת בולע או לא בולע מבחינה מדעית וגם בשלל סוגיות גם סוגיות שקשורות לנידה האם אדם הזה וכן במערכם לא במערכם איך אתם עוסקים בסוגיה הזאת. אני חושב שיש קודם כל כללי הלכה דבר ראשון כלל הלכה הם נשארים ועיתנים וקיימים כמובן הם יכולים יש דעות שונות מהם כלל הלכה וכולי אבל. יש כלל הלכה ועל גביהם אז יש להתייחס למציאות אפשר לומר המודרנית לדוגמה באמת אני אקח את הסוגיה של כלים בולים תן דוגמה ככה מעשית כדי שיהיה. מובן יותר של סיר סיר סיר הרי הרי מה אמרו חכמים. למה סיר בכלל למה צריך להפריד כלים בין בשר לחלב אבו חכמי שדם ושל בשר בתוך הסיר הסיר הזה מקבל טעם של בשר אם תבשל אחרי זה חלב בתוכו. בתוך 24 שעות היא פלא טעם טוב של בשר בתוך החלב מעשי מדופני עשיר אסור לאכול את החלב כלומר לכאורה אם אתה יכול ללכת למישהו שמותר לאכול את הבשר בחלב זה לדוגמה גורי מותר לתת אותה חלב לטעום יש טעם בשר. נגיד אין טעם בשר בחלב מותר לאכול את החלב ככה כתוב בגמרה כלומר כלומר בעצם כמו אלה ששומרים את העפר הטוב בתוך המנגלה ישן שלהם כי זה עושה טעם טוב בבשר לא יש כאלה. שלא מנקים את המנגל כל פעם וגם לא מנקים יותר מדי את הברזל כי יש איזה מין טעם טוב בבשר שנשאר נכון יפה. עכשיו אפרופו בוא נשים לב חזל כבר אמרו שאם היה אפשר לטעום את החלב זה עכשיו יהודי לא יכול לטעום את החלב. כי אולי יש טעם בשר סולחון בשר וחלב סולחון חלב עם טעם של בשר אבל אם גוי יכולה לטעום להגיד. קפה להאמין כלומר גוי שהוא אולי מכיר מספיק בטעמים קצת ויכול להיות אדם דקליקן ורגיש כן לא חיים דווקא שם מקצועי מאוד אבל כן. והוא יכול להגיד שמה אין פה טעם בשר מותר זה דבר שמפורש בגמרה ובשולחן ארוך עכשיו אם ככה לכאורה. נחוץ לזה היסוד יש פה כלכלה והיסוד הזה קיים עכשיו צריך להתייחס למציאות הממשית מה המציאות הממשית לכל אורך הדורות באמת. כלומר עד המציאות המודרנית אולי בשלוי יותר בכלי חרס ככל הנראה רואים זה ודאי בגמרה. ואז בוודאי וודאי שכלי חס יש להם נקבים מסוימים קולטים יותר טעם דבר נוסף שהשתנה היה קשה מאוד לנקות את הכלים. לאן אדע שיהיו גם כלי מתכת בתוארו עם תמתך נראה בכללי מדיין אבל היה קשה לנקות הכלים לא יש אבן כמו שצריך משיר שמענים תברים כאלה אז מרואים את זה הוא רואים תיאורים ראשונים עגלה את כלים, שמכנסים דסיו מוציא שממש מערך של דברים זה לא קורה יום אגודים אחר גם police כמו שיר楽יר דשאר משמש משמש בסמיך שזה דבר כזה היום שיש לי שאני מקים את הכלים ו Vale jusqu אמר. המציאות השנתה מקומית סעד זה יש ברנר עכשיו האם הלכה השתנתה לא עליך הולכה אותה יש את היסוד. עכשיו צריך להכין את היסוד הזה על המציאות הקיימת שלנו אז עכשיו זה שלבוב לומר לכאורה. שטוב אם ככה אם הכלים בעצם נקיים אז מותר לבשל בשבילה באותו סיר עכשיו הרב מלמד ביהו בפני הנחה שזה לא נכון. מצוות הגלת כלים בעצם לא קשורה לטעם עצם יש מצווה עצמאית להגיד כן יש כמה וכמה אחרונים שכתבו כך וכולי ורבי סס זה מאוד בפני הנחה אז עדיין צריך להגיד כלים אבל מצד שני. אם יש לדוגמה כל מיני מקרים של נת ברנת ועוד של טעם אפשר יותר ללכת לפי השיטות המקילות כל המחלוקת זה. האם לבסוק איפה השיטות המקילות בנת ברנת שגם ככה היו כשפסקו ככה גם בלי המציאות אבל מה אנחנו רואים מכאן אנחנו רואים שיש יסוד ערכתי שהוא קיים. רק אמרו האחרונים תשמע אי אפשר אי אפשר לעשות היסוד הערכתי הזה אי אפשר לסמוך על כפלה אין מה לעשות לפי פי 60 וכדומה חוזרים ליסוד הערכתי היום. רואים שהכלים לא כל כך בולים יש פה משהו נוסף אני יכול להעריך בזה נגיד משהו נוסף צריך להסביר תהלכה. יהודים טובים רוצים לקיים תהלכה רוצים להבין מה הם עושים להבין את התורה לא רק את התורה. אם באים היום ומסבירים הכלים הכלי אני רוסטה אז כן מה שנקרא כל כך טוב הזה הוא בולע טעמים של בשר ואחרי זה פועל בתוך חלב אפשר להמשיך להסביר את זה עוד 100 שנה. לא נשמע ואני אמרה ועשו לזה זה לא משכנע זה לא משכנע זה אי אפשר להבין את זה אי אפשר להבין את זה אנשים חכמים. המשרד חכם חכם ונבון ומדובר על אנשים אני גם אנשים שלמדו מעט תורה דובר על אנשים מהנדסים אופים כלכלנים מורים כמו אנשים באמת חכמים רציניים. וצריך לדבר איתם להסביר להם דברי התורה איך אפשר להסביר משהו שהוא לא הגיוני עכשיו אם איך אומרים אין הצעה ואין תבונה וזה מה שאת אומרת ואנחנו לא יכולים להבין. אוקיי אז זהו זה ציווי השם וגמרנו אנחנו לא יודעים שאתה לא מבין איך כמה עביר רחוקה ממני וזה פרה דומה אין מה לעשות אבל אם פה מדובר על סוגיה מאוד בורה התגמרה אמרה שאם אין טעם מותר. אז מצוין אז בדיוק מה שאנחנו לומדים אז כלומר אלא מה אוקיי צריך עכשיו מה עושים מצווה לגלת כלים וכולי וכולי והרב הסביר את זה שיש מצווה לגלת כלים עצמאית ולא קשורה לטעם והכל מוסבר שם מפני הלכה אני חושב שאפשר להגיד על זה משהו יותר כללי יש. מתח מובנה בין הבנה לבין ירעה או עירת שמיים או תחושה של נסגבות. זה באמת שתי קטגוריות נפרדות ככל שאני אגיד לאנשים יותר בצורה של למה ככה כי אני פסקתי כי אני ערב. זה על פי חוכמתי ובינתי אני למדתי 40 שנה בישיבה אתה למדת אפילו חודשיים אז תהיה בשקט ותקשיב. אתה מקבל איזה שירת שמיים עירת רב אתה מקבל איזה תחושת רוממות שפסקו לך אישר מפי הגבורה או אישר מפי הגבורה כפי שבעולמנו דרך תמיד חכמים וכל מה שאתה מסביר ומנגיש. אז פתאום אתה אומר אה איך אני מבין עכשיו אני אוטונומי עכשיו אני עצמאי עכשיו אני כבר לא צריך את אותו אחד שהסבירו הוא בעצם כבר איבד את החשיבות שלו כי כאילו הדבר הוא כבר שלי כבר רכשתי את הדעת בתחום הזה. איך קורמים למתח הזה להיפטר מהבחינה הזאת של גם להסביר לאנשים וגם עדיין שהם יגידו. 99% מסוגל לא מבין פחות אני מבין את הכותרות איך עושים את הדברים האלה ביחד. קוקוס של נפלאות ויפות וטובות אני גם מסכים מה שאמרת שיש כביכול איזה סוג של עירת שמיים אני חושב שהיא קצת תלושה מהמציאות סגולית אפשר לומר ולא אמיתית. אבל נתחיל שם ואז נלך לעוד משהו אבל אני באמת חושב שצריך הרב מלמד ודאי הולך בשיטה הזאת שוב האמת היא אני צריך אולי הייתי צריך להתחיל את כל התקלטה ולבוא ולומר אני מדבר בשם עצמי. לא בשם מישהו אחר לא בשם הרב אני גם לא יכול לדבר בשם הרב הרי או ודאי לא הרקול הר ברכה אני יכול להגיד שאני מדבר בשם עצמי וכל זאת. הזווית אריה בשם עצמך אבל אתה נבחרת לידי הרב מלמד לכתוב חלק נכבד בסדרה שפניה לך כלומר בהרחבות ויש לך גם תפקיד נכבד בתוך בית המדרש זאת אומרת. שההצטלנות הזאתי טובה אבל בסוף נבחרת לתפקיד ולכן אתה גם פה כן בסדר גמור ובכל זאת זווית אריה זווית אריה ריקול אחד של זווית אריה שלו אבל אני מסכים עכשיו. אם דובר על תורה סגולית אפשר לומר יש פה תפיסת יסוד אחרת באמת הרב מלמד תופס את זה ואני חושב שזה מה שהיה הרבה גדול לישראל רחובה שהתורה היא באמת. נוגעת באופן ממשי במציאות אני רוצה לתת דוגמה לזה כי זה אלו מילים ככה עם סיסמאות ואני אשמח לתת דוגמה. אך שעסקנו בשביל זה היה לי בשמיתה הקודמת ממש לפני 7 שנים יש סוגיה ידועה של נס וטבע מול שביעית מטרה ומעריך בזה בהקדמה של שביעית ויובל שיש הרבה ערכים של התורה שהם נכנסים למצווה הזאת של השביעית. והשאלה כתוב התורה עומדת סביתית ברכתי לשלוש השנים וכולי כלומר תהיה ברכה. אם אדם אם ישמעו את השביעית איך הברכה זו מתקיימת הברכה זו סגולית או שהיא ריאלית רגע בוא נבער את זה רגע. ישנו שנה רגילה שנה רגילה עובדים כמו כל שנה ו-90 וכנראה 9 או 7 אחוז מהאוכלוסייה לאורך כל הדורות עד המאה ה-18-19 עובדו בחקלאות זה היה ממש סוגיה שכל אחד ראה את זה בעצמו אם הוא מטפל בשדה. יש יותר אם הוא לא מטפל בשדה יש הרבה הרבה פחות ואז תורה מבטיחה לנו בעצם שאם אנחנו לא נעבוד את השדה. בשנה השביעית וגם בשנת היובל הסמוכה לה אז יהיה לנו באותה שנה או באותה שנה אחרונה או באותן 6 שנים שבהם עבדנו. מספיק יבול בשביל לסבוע ולאכול גם בשנה השביעית וגם בשנת יובל הסמוכה לה. זה לא תקשור דווקא לשנת היובל הברכה בכל מקרה כי הרי עד שאתה זורח וחורש ואז יש פה שנתיים שכבי הקולן יבול אז לכן צריך עוד שנה אבל נכון. גם גם שמגיע שנתיים וחצי נכון אז בעצם האם שנה שלמה של עובדים איך אפשר בכלל להתקיים זה לא יעמד עם הברכה הזאת שקיבלנו. בשש שנים היא בגלל שלא עבדנו אז קיבלנו נס. או בגלל תאמים אחרים שהם לא ניסים הם פשוט בגלל שהרב מלמד מסביר שאנחנו פשוט מי שלא מבזבז את כל המשכורת שלו ומגיע עד קצה עובר דראפט או אפילו מי שנותן מעשר כספים. מראש הוא גם אם הכסף שנשאר לו מתנהל הרבה יותר בחוכמה זה בדיוק מה שבאתי להסביר על השבית בדיוק זה הספרה אומר דברי חזל. שמה הכוונה הברכה לא ברכה סגולית הכוונה אם אדם מתכנן היטב במשך שש שנים חוסך חלק מהייבול שלו. הוא מוכר את זה וכך חלק מהכסף שלו הוא יכול להגיע לשנת שמיתה שנת שבתון עם עוד עפים וכך יכול לחיות עכשיו התפיסה הזאת היא באמת אתה אמרת דיברת על ירד שמיים אז גולית. שמסבירים זה לפעמים לאן בני תורה הם קשה להם לקרות לא אומרים זה לא יכול להיות שזה מה שהתורה עומדה רי למה צריך לתראה בשביל זה כל אחד יודע שצריך סוך. אבל לא צריך לתראה בשביל זה כשמדובר על מצווה אלוקית מדובר על תוקף אחר לחלוטין זה כמו אם מותר לדבר פה גם על. על נידה אם בני זוג הם יפרשו זה מזה אם יש מצווה אלוקית אפשר לעמוד בזה ואין מצווה אלוקית אי אפשר לעמוד בזה וכולם מודים שזה דבר לעיתים לעיתים מסוימות טוב לזוגיות גם בעולם הגדול גם רבים אומר את זה בדיוק. אבל לא זה באופן כללי בכל הסוגיות אבל פה דווקא הדבר המצודתי עם הרבה עניינים על אלו שטרת המשפחה שהטעם של מצוות נידה אבל באמת. עכשיו אני אומר לך תורה היא תורה שניתנה לאנשים למציאות הממשית ולכן זו דוגמה מצויינת לכך עכשיו ברכה מתקיים באופן טבעי עכשיו מצאנו כשבאנו לעיין בסוגיה מה מצאנו. שבאמת הרבה מאוד פוסקים כך בירות הסוגיה שמדובר על ברכה טבעית ולא ברכה זגולית כלומר כשהולכים כשמחפשים את היסוד המשל המצווה. רואים שטועים גם את כללי הלכה הרבה פעמים זה דבר גדול וחשוב. בוא נשאל את השאלה האם הכתיבה של פני הלכה היא באופן מכוון פשוטה וקלה. במובן מכוון גדולי הרבנים של הדורות הקודמים כתבו באופן לא ברור וקל אני זוכר אני מכיר מעצמי. שרמת האורגנות שלי לא ראה ואני הגעתי לישיבה ושברתי את השיניים לפעמים שבוע על דף אחד ובחוסר יכולת להבין מה כתוב מה רוצים. בין אם זה פרשנים פשטנים במירכאות כפולות ומוכפולות כמו רשי שפשוט לא הבנתי אותם זה אדם הסינית או שזה פשוט בגלל שאני קורא משהו טקסט מלפני 900 שנה אז הטקסט הזה הוא. קשה להבינה כי זה לא בעברית של ימינו אלא זה בעברית משפטית כזאת או אחרת כלומר מפה אחרי רב מלמד שמנסה לכתוב בצורה פשוטה. או שזה הרבנים של הדורות הקודמים שבכוונה רצו שלא כל כולם יהיה קל לקרוא ולחשוב שהם יכולים לפסוק הלכה בעצמם על פי קריאה כזאת של זמן פנאי. טוב אני חושב שצריך לקרוא קודם כל בין התורה עצמה לבין פסיקה מה שנמכונה פסיקת הלכה כלומר במשך הדורות. חכמי ישראל ניסו לפשט את התורה לציבור זה מתחיל מרבי לכתוב בקלות אני חושב שכן רבי כותב את המשנה בצורה שכל אחד יכול להבין זה זה הרעיון השפה היא שפה עשירה. מטומצטת מובנת הרמב״ם אחר כך אין מה לדבר שהרמב״ם ניסה אבל גם ראשונים אחר כך הרשבה כתב ספר תורת הבית על קשות ועל נידה. ועל בעוד ספר על בעבודת הקודש על אירובין וחלה הוא ניסה והוא כותב את זה בצורה שוב יחסית למה שהוא כותב יחסית בהירה כדי שכל אחד יוכל ללמוד זה זו המטרה שלו. כך במשך הדורות עוד ועוד רבנים ככה לא חושב לא כולם כמובן לא כולם היה להם את האת היכולת את המטרה וכולי וכולי. כל הסופרים של פרוזה נכנעו באותו סוג של עת נכון בדיוק אבל גם מטרת השולחן האור זה היה ככה סך הכל הרי אפשר להישאר את זה רק בית יוסף גם התור התור נכתב ככה כדי שאנשים יכולים ללמוד את זה. רק דברים מעשיים אמא אני אמשיך עם דברים מעשיים אני לא אבד אני לא אעשה כמו הרמב״ם שכתב לכל התורה וכדומה כלומר במשך הדורות אני חושב שהרבה מגדולי ישראליסטות כתוב לפרשת התורה לציבור. אפשר לומר להנגיש גם את האת התורה ובאמת יש פה בהקדמה של פנימה לך קשורת בית דבר מעניין אני אקריא כמה משפטים מזה. הכלל שומד לנגד עיני הוא ככה כותב הרמלמד שמצוות התורה צריכות להיות מובנות לכל ישראל. באופן שכל יהודי יוכל לקיימן בלא להיכנס לספקות ולהזדקק תדיר לשאול שאלת חכם. כלומר יש פה כמה דברים טבע ראשון תורה ניתנה באמת לכל ישראל אבל כן אדם לא אמור להיות אפשר לומר עם רב צמוד שהוא צריך לשאול אותו כל דבר קודם כל אמור להבין את התורה. אם יש לו ספק אם יש לו משהו נוסף אז לשאול שאלה חכם כותב שנועדה למקרים נדירים השאלה חכם נועדה למקרים נדירים. שכן יצטרכו תמיד לשאול כל דבר רק מעטים מקיימות הלכה כראוי. אם כך בכל התורה הלכת כמה וכמה בתחום מעשי ויומיומי שנוגע לכל משפחה ולכל אדם פעם דבר לקשרות. עכשיו יש פה משהו נוסף מעבר לכך אם אני אוכל להעריך אני כאילו משהו מעבר לכך. ידיעת התורה מרוממת ומעניקה השראה לכל אדם בישראל שיוכל להוציא את מנו כישורותיו לפועל בכל תחומי סוכר אנשים עוסקים בחיים עוסקים בעבודה עוסקים ביומם איך התורה אמורה להשפיע להם על חיים אם בעצם. קשה להם כמו שאתה מתאר ללמוד תורה להבין לתת לי אפשר לומר לספוג מהתורה השראה. ולכל מה שעושים ביומיום אם כל כך קשה להבין הם צריכים ללמוד תורה כזאת שבעצם נכנסת לעצמות לנשמה לראש ללב שיוכלו לתת להם. כמו שכמו שכתוב פה מעט המעניקה השראה לכל אדם בישראל את יפה את התורה עם הארץ לכן נתן השם תורתו לכל המור ישראל כדי שיהיו דברי התורה ידועים לכל ולא מונחים אצל הלמדנים בלבד זה מאוד חשוב. ורק באופן זה יהיו חלם ישראל להגשים את יהודו לגלות את דבר השם בעולם ולהיות ברכה לכל משפחות האדמה. אני יכול לתת דוגמה מהחיים שלי כשאני חזרתי בתשובה אז בעצם רציתי מאוד לקיים את כל התורה אבל עשיתי עם עצמי כלל אני מקיים רק מצוות שלמדתי כי אחרת זה פשוט חיזופרניה מופרעת. גם להגיד אני כרגע כנראה חוטא וגם להגיד אוי ואווי וגם אוקיי איפה מתחילים כי הרי העולם כל כך רחב. גם אחרי שאני למד אולי חודשיים שלושה שנה עדיין לא עשית מצוות בצורה טובה אז אני החלטתי עם עצמי אני כנראה זאת הכרחה נכונה. אחר כך אני תעשיתי עם כמה רבנים לעשות רק מה שלמדתי אז למדתי קצת דיני ברכות והרגשתי שכל הזמן אני איפה שהוא חוטא באתי לשתות מים אוי שנייה בעצם הייתי בירכתי או לא היום הברכה של מקודם תקפה גם על המים האלה והתחלתי לסבך. זה אני זוכר שהרגשתי תחושה מצד אחד של כל מעשיים חשובים. שזו תחושה שאני חושב לחילונים אותה באותה מידה שכל מעשה קטן שלו גם בין ארבע קירות הוא מעשה חשוב ושעליו גם אתה תקבל שכר או תקבל עונש אבל גם שיש לו משמעות. חופש גם זה אחד הנקודות משיכה העיקריות של התורה בכלל של דתיות גם באמים אחרים למרות שאין להם הלכות. ואני זוכר שכשנתקלתי בפעם ראשונה בפני הלכה ולמדתי את זה בצורה רצינית ככה על הסדר. אז מצד אחד הרגשתי שעדיין אני פוחד לחתוך פתאום גיליתי המון המון כללים שלא הכרתי אבל מצד שני. איפשהו היה לי בתוך כל הכללים הקטנים כללים גדולים שהרגשתי שאני מבין אותם. ומתוך זה גם הרבה פעמים שהיה לי דיונים עם אנשים מבית דתי שלנו בשבילות הסדר לפעמים יש ככה סביב שולחן כל מיני ויכוחים בהלכות הדברים כאלה. אני דווקא מתוך אחד שלא למדתי מעולם בישיבה וזה. דווקא רק בתוך פני הלכה הרבה יצא שככה היה קצת עלה לי אבל צדקתי הרבה פעמים יותר מהם אולי כי למדתי כמעט רק הלכה לא ניגשתי לגמרא כי לא ידעתי למות גמרא ולא ניגשתי למדרשים ודברים כאלה. אבל את הכללים כפי שמוסברים פני הלכה היו הם היו ברורים לי וגם הברור לי מאוד בצורה חזקה. בעקבות צורת הכתיבה מה דהורה איתה ומה דה רבנן ומה כללי הפסיקה בדהורה איתה ובדה רבנן ומה זה ספק בעובדות מה זה ספק בהרשנות או ספק בין רב לבין רב אחר. אז אני חושב שהדברים האלה מאוד עשו לי סדר ואפשרו לי להתפנות למשהו שהוא גם חשוב שזה בעצם החיים היומיומיים שכל החיים איתנו רוצה לחיות. עוד מה שהקראת והתחברתי אליו במקום אישי שלי זה איזושהי חשיבה שאני קורא לך חשיבה כלכלית אצל הרב מלמד האמת היא זה גם היה המפגש הראשוני שלי עם הרב מלמד שככה התחלתי להבין. שמדובר בדמות קצת יותר מיוחדת ממה שהכרתי בהתחלה בתור חילוני וזה הוא הזכיר באחד המאמרים שלו על אוצר בדין. ברבים שנכתב אני חושב לפני שמונה שנים את הספר סודות הכלכלה שמונח כאן על השולחן. והוא הזכיר את הספר בקשר להראות שאוצר בדין פחות מעודר מיותר מחירה. ואיך הוא עשה זה עשה זה על פי הספר הזה וגם ממליץ עליו בסוף המאמר ופה אתה גם ציצצית את הרב מלמד שאומר שיש איזשהו דרייד אוף בין זה שאנשים יהיו מחוברים מאוד מאוד לתלמידי חמים. יעשו שוט אס אמס או ירימו טלפון או אפילו יגישו לבית הרב 4 5 10 פעמים ביום שזה רצוי וראוי אולי להיות מחובר לרבנים ברמה כזאת ומצד שני הוא אומר לא אנחנו עולם הוא לא כזה. אם אתה תדרוש לאנשים לעשות יותר מדי ואתה דרוש מהם קשר יותר מדי גדול עם הרב בסוף הם כבר יגידו אוקיי אז עכשיו אני עסוק עכשיו קשה לי עכשיו יש צורכי הבית מרובים עכשיו אני כבר ואם הם לא הבינו את זה בעצמם ולא היו קצת אוטונומיים. במימד הזה של החיי היומיום והם כן יפנו לרב פעם בשבוע פעם בשבועיים פעם בחודשיים יהיה להם איזה שאלה תקצה בגלל נסיבות החיים שלהם אז פשוט לא יעשו את זה ויש כל הזמן בפני הלחץ החשיבה. הטרייד אופית הכלכלית הזאת ולא כל כך במובן של כסף. זה במובן של אם תפסת מרובה לא תפסת או אם אתה תנסה ללכת לאיזה שהוא קיצון או לאיזה שהוא אידיאל נגיד כמו חיבורים תמיד חמים אז בסוף לא יחיבורים תמיד חמים יהיה כלום. אז קודם כל על הראשון של דבריך אני חייב לומר זה נפלא וזה מרגישים את המטרות שלנו מה שדיברת לימוד פני הלחץ זה כל כך משמח איך שתיארת את זה ואני חושב שזה באמת מרגש. אבל על החלק השני על תפקיד של רב אני חושב שאני צריך לחזור ולדבר שוב על תפקיד של רב תפקיד של רב הוא באמת לא אמור לענות. כל הזמן לשאלות זה לא טוב גם לרב כלומר רב אמור קודם כל זה חידוש גדול כביכול אני אומר בחיוך למד תורה. מה זה התפקיד של הלמיד תורה כלומר שיעורים ברקול מורה וכן בוודאי גם הלוויים כך היו מאורים בישראל כל כמורי יש גם אורי הוראה כמובן המקום ללמד ללמד תורה למד את הפסוקים את המדרשים דברי חזל. כמו שאתה אומר על על לימוד נורא שהקאשה בהתחלה וכולי בגלל זה יש מורים מורים של עמדים גמר הלמדים את המדרשים זה מתנח מלמדים קורנטה ראשונים את האחרונים אני אומר צריך לחזור לזה עכשיו. וצריך לעזור לזה זה אומר שרב הוא אם הוא עסוק יותר מדי בקיבוי שריפות אני אומר אם נגדיר את זה ככה עכשיו ברור שיש גם ברור שצריך לפעמים לישון את הרב שאלות ושיענה וזה יש הרב קהילה וכולי וזה מצוין לא באתי להגיד נגד אבל זה יותר מדי. אדם לא צריך להגיד שהוא צריך לשאול רב על כל דבר הפוך רוצה להבין את התורה להעמיק ואם הוא יהיה הוא המשיך לבוא לשיעורים של הרב ללמוד תורה אצלו. כל שבת גם בימי חול בחגים ישמע ממנו דברי תורה יהיה לו רעש רע לכל החיים יוכל להמשיך וגם יבין יותר ידע לדמות דבר לדבר ויוכל להבין עוד גם את הכללים וכולי אבל זה התפקיד עכשיו. גם מצד הרב זה חשוב כרב צריך להמשיך להתפתח בתורתו מה אני הרבה רבנים נמנים בגיל 25 30 35 כרב זהו גם אני התפתחות כבר נגמרת וכל הזמן רק צריך ללמוד את השאלות רק להכין שיעורים וכדומה כמובן יש גם בהכנת שיעורים התפתחות אבל לא מספיק. הרב אמור ללמוד תורה וללמד תורה זה התפקיד הבסיסי של כל תמיד חכם וכל רב ולדעתי זה קצת נשחק בדורות האחרונים וזו בעיה. וזה הופך לתפקיד של מה תפקיד של יותר פסיקת הלכה וכיבוש רפות. זה כאן יש רב קהילה אבל קודם כל זה הופך להיות יותר אני לא יודע להגדיר את זה אבל זה משהו חברתי שצריך לתת מענה. קודם כל רצים שיעור לשיעור ואנשים צריכים מה שנקרא לתת הרצאות ושיעורים להכין הרבה דברים כאלה לכאורה אמרנו זה דבר טוב ללמד תורה אבל יש הבדל בין. דרשה הרצאה לבין שיעור כשבאים לתת שיעור ככה בוא נלמד רמב״ם עכשיו פרק ברמב״ם שני פרקים ברמב״ם בוא נלמד תנ״ך יש פחות הכנה. לימוד יחד את הדברים שמוני סדות זה בנוי על בשר של תורה וככה אפשר ללמד כשאני צריך להכין מהלך מסוים בתוך משהו זה מצליחה מון מון מרשבה והמקבלים קיבלו פחות כאילו איזה גרעין של רעיון מסוים שהוא נחמד. אבל הוא לא בשר של תורה שמכון כך להישאן ולהסתמך עליו. זה אני אומר לגבי הרצאות ושיעורים רגע מה יש יותר היום נקרא זה עם הרב הסטנדרטי. יותר בוא נלמד יחד רמב״ם או בוא נעביר דרשה חוצבת להבות נדמה לי שיותר מכן עם דרשות וגם השיעורים הם נסובבים סביב רעיון ייחודי מקורי מחודש ולא על הסדר ולא לימוד על הסדר לימוד על הסדר כבר כל דבר בנאלי מה כל אחד יכול וכולי וזה לא מדויק. אם נחזור יותר ללימוד על הסדר אבל לימוד מסיבי רציני כמובן הרבה עם כל הידיעות שלו הוא לומד יותר מה שהם לומדים לפני וכולי ברור אומרים פרשנים אבל. יקבלו גם על עומדים הרבה יותר עכשיו אני לא בא להגיד משהו ספציפי על מישהו מסוים או משהו מסוים במקום מסוים כל אחד הכישרונות שלו נכון אבל אני אומר גם זה טוב לרבנים. אני צריכים לשחרר אותה מכל מנהלת חידושים ודברים מקוריים צריכים לחזור לבשר של התורה ולמד תורה שמון תורה ללמוד. בקשה רב מלמדים את הספר המסורת היהודית שזה אפשר לומר כל התורה במין בצורה מטומצצית תורה בשלוש מאות עמודים בכתב קטן ובקריחה יותר גדולה מישהו פני הלכה יפה יפה אז אז פתאום רואים את הכל בוות אחת. רואים שמון דברי תורה וצריך להעמיק בכל דבר אז כיצד לחזור לימוד היסודות יחד. עם הרבנים וכולי עכשיו כמובן יש הרב יש גם רבנים שצריכים סוק הלכה לא כל הרב סקר פסיקת הלכה מי שהוסכם זה זה מצוין וזה מבורך וזה חשוב. גם טוב גם של רבנים כאילו תהיה להם עוד מורה הוראה בקהילתם אציל סמכויות איך מצהירים איתו שיחים לעזור לכל התחומים. גם טוב שיש מתמקצעות יש רב שמתמקצע בקשות רב שמתמקצע בריבית רב שמוצא בתחת המשפחה זה גם דבר טוב כמו באמת וכל הכל העולם הולך יותר להתמקצעות בתחומים מסוימים כך גם בעולם הרבנות. פתחת כאן כמה סוגיות אני קודם כל גם מהפרט אל הכלל מהפרט. כשאתה מזכיר את תפקיד הרב כתפקיד של מורה אז אני מאוד מתחבר לזה כי אני מורה וכשתלמיד אם אני אם היה שיעור מוצלח אז תלמיד ניגש לאחרי שיעור לשאול שאלות. אבל אם יש בגרות קרובה אז תלמידים שאלות לי גם אחר הצהריים שאלות ואז הרבה פעמים. אני אגיד שאלה טובה תחזור או לבד על החומר שכבר הכתבתי תשובה שם אני לא אתן לו את התשובה כי אני מעוניין גם לאמן אותו באוריינות שלו וגם. אני רוצה להיות מיותר בעצם אני בתור מורה ואני אגיד את זה יותר טוב עכשיו אם אני אגיד רק לא באופן אישי. אבל באיזשהו מקום אני מבין שאם אני כל זמן אקדיש את כל כולי לכל תלמיד לכל שאלה אחר צהריים ובאמצע הלילה אז זה לא ייגמר. או שאני לא זאת שאלה חשובה שבוא נדבר עליה בכיתה ומשם יתפתח משהו יכול שאני אגלה שאני לא לימדתי טוב את השיעור לפני שבועיים כי לכולם שתפער הזה. זאת אומרת הקדשה אישית היא הרבה פעמים בעל חשבון דברים אחרים וצריך מאוד מאוד לשים לב שמכל הרצון טוב שלנו לעזור ואני חושב שגם בטוח לרבנים יש לב טוב ורצון אחרת הם לא יהיו מתמסרים לעבודה כל כך. לא מתגמלת לפחות ברמה הגשמית גם הם יכולים אולי לשלוח לאיזשהו חיבור לאיזשהו ספר לאיזשהו בוא ניפגש בשיעור בשיעור עם כולם שוב עם תפקידם הוא להיות מורים דבר ראשון אז בהקשר הזה. אני מאוד מתחבר לזה אני מאוד מסכים דבר אחר עכשיו מאוד מאוד מסכים ובהקשר של התמקצעות. זה עוד משהו בעולם המודרני שאני חושב שפני הלכה נקרא זה עושה איזשהו מהלך שהוא צעד קדימה שמאמת בין. כמה סוגיות יש את הרב של המקום או הרב של האדם. אדם דוד יש לו רב שקוראים לו הרב משה והוא גר באיזה יישוב הוא גר באיזה עיר והוא הולך לשיעורים של הרב משה ומה לעשות שהרב משה. לא כתב ספרים הרב משה לא זמין בסמס תמיד אז לפני בשוט הסמס לרב אבינייר והוא יפתח את פני הלכה ואז בעצם. יש פה את הרב מלמד שעל ידי הספר כאילו פורצת גבולו של אותו רב משה באותו יישוב באותו עיר. איך זה מתחסל סוגיה זאת אדם פשוט נחמד ויראה שמה אם רוצה להיות נאמן לכללי הלכה של ללכת אחרי המר הדיאטרה הולכת אחרי. אותו רב מישהו באמת אוהב ומכבד הוא לא סתם גר שם באותו יישוב או יכול להיות שאפילו לא גר בישוב אמצע פתח תקווה ויש 40 50 רבנים על אותו אזור אבל הוא דווקא את הרב משה שלו אבל הוא לא רוצה גם נקרא לזה להשיג את גבולו. לא לדעה רב אבינייר בשוט הסמס ולא לדעה רב מלמד בפני הלכה איך בעצם מתמודדים עם החפיפה הזאת בסמכויות. אז אני חושב שקודם כל פני הלכה נכתב גם עבור רבנים אני באמת מאמין בזה מאוד אני חושב שזה ברור שיש רבנים כמובן מבוגרים יותר שגדלו על ספרים אחרים אבל אם דובר על הדור הצעי יותר. הם בגלל העמל הרב שהרב מלמד משקיע בפני הלכה גם בהיקף של הסוגיה וגם בעומק ועיון. באמת מיועד גם ללמדה נדעתי זה חלק מהגרונות של הספר שהוא מיועד את הגמל וגם לכתב גם לי מי שלא מכיר בכלל יכול לקבל להבין וגם מי שלמד הסוגי הביון רואה את הראשונים האחרונים בתוך הדברים המתומצעים. כלומר הגדרות הבהירות וזה גם הדרך הסדר ופריסת הסוגיה זה גם לרבנים איזה דבר ראשון. גם שומר דאטרה שהוא צריך לבסוק הרי הוא גם נעזר בפני הלכה איך אומרים הוא יכול להשתמש בזה כדי באמת לבסוק ועד רבה הרי בפני הלכה העיקר זה לא אף כך אחראי זה בניין והארמון שבונים. בכל תמונת הסוגיה ואפשר גם להכריע כדעה אחרת שיש בתוך פני הלכה גם יש מרדה אטרה אבל החלק השני של הסוגיה זה אמרה דאטרה אני חושב שהשאלה היא קצת ממה כלומר אנחנו היום במציאות מודרנית. מרדה אטרה כמו לפני 200 שנה לא מאוד קיים היום כלומר זה זה דבר שאנחנו קצת משלים את עצמנו והרבה הכל כל המון אנשים לא שואלים שאלות את רוצים ללמוד תורה רוצים ללמוד רוצים לדעת מה תורה אומרת. ירי שמיים רוצים לדעת מה תורה אומרת אבל לא ישנו שאלה אם לא ידעו לא ישנו אז קודם כל הספר חומרי הספר נותן להם אפשר ללמוד תורה. בלי לשאול רבני גם רבני גם אנשים שנמצאים אצל רבותיהם אין שום בעיה זה לא לא צריך לא חייב לסתור אם ישאלת רב שאלה שלו רב יכול ודאי כמובן יפסוק אחרת במקומו. או גם לאחרים שלא במקומו אז היא מחלוקת ואדם יצטרף בסופו של דבר גם להחליט אני אומר אי אפשר לטול את האחריות הבסיסית שיש לכל אדם על חייו. אפילו על הצד התורני שלו שהשליך את זה על אנשים אחרים כולל רבני אז אם אדם יבין דברי תורה והיא רוצה לפסוק מעורב מסוים במקומו. והוא ישמע את דבריו ויגיד שזה הגיע יותר רגיוני יותר נכון יותר מבואר משהו למדתי פניה נכון מצוין אם הפוך לדעתי גם מצוין שוב אנחנו בעולם הרבה יותר מתוקשר יותר רחב אנחנו לא יכולים זה לא עוד כמו לפני 100 שנה. תודה לך בתוך הבית אבא הולך על פי זה שהיא מסורת שהוא שהוא קיבל או חושב שהוא קיבל יכול להיות גם מסורת שהיא שטות לא משהו שבאמת עכשיו. כך באמת נהגו במקנס מזה דורי דורות יכול להיות שאפילו אבא לא לא הבין את הסוכר כמו שצריך. פסיקת הלכה שלא כוללת מסורות מקומיות אלה כוללת מין עיון יותר אנליטי גם פה זה יוצר איזשהו בעיה בין בין להביב הבן כאילו את תמיד את האמירה הזאת הילד הולך לישיבת 10 ואז אומר לי אם את מטריפת הכלים או את לא מבינה בדינים כאלה וכאלה. זה משהו שהוא גם אסור על פי התורה בכלל לחשוב על ההורים של המחשבות שלי להיות בסגנון הזה כל שכן להגיד להורים שהם חוטאים ועושים דברים לא כמו שצריך. ובכלל אנחנו נחשב שגם בכל הדורות היה תמיד הבדל בין הפסיקת הלכה לבין הסוציולוגיה ההלכתית של חיים יום יום בבית. אבל אולי הייתה פחות חריפה מאשר בימינו אנו גם שהדברים כל כך ברורים כמו שהם כתובים מפני הלכה וגם שאולי בהרבה משפחות אולי שמים כיפה. אבל לא מתכוונים מראש לשמור את כל התורה ואז הילד שהוא גדל בזה שהוא מערכת חינוך ממלכתית או ממלכתית דתית כזאתי או רשת כזאת או אחרת תורנית. שם יש באמת את גדולי או טובי תלמידי החמים שהקדישו את חייהם ללימוד תורה פתאום ההפרשת לבין הבית לבין החוץ שחוץ הישיבה ועולפנה עוד מאוד מתחדד. אני חושב שאם יהיה הרבה מלימוד פני הלכה הוא פחות ירגיש חריקה בין הבית לבין הלימוד הפוך לבין התורה. כי בפני הלכה משתדלים מאוד להגיע ולכתוב גם את לדוגמא את המנהגים של כל העדות כולל מנהגים של תימנים מנהגים של צפון אפריקה. מול הרי המזרח ואיראק וכדומה בתוך הספרדים הרי המערב הרי המזרח ואפילו בתוך אשכנז קצת הבדלים יש. כלומר אדם יכול למצוא את עצמו ודווקא להבין יש להורים שלי דווקא סימוכים לסמוך עליהם ומה שעושים כמובן בתנאי מדובר על בית דתי אבל זה אנחנו מדברים בסדר גמור איך אומרים כל אדם של מטורה. ויראה שיש דברים שצריך לעשות שהורים לא עושים אם באמת מדובר לא מדובר על בית דתי אז יהיה את הדיסונאציה זה צריך לגשר על הדיסונאציה זה ואין מה לעשות אבל אני כן אגיד בלדוגמא בלכות 3 שבועות של שלא להתגלח. אז אז הרב רוצה להגיד שאפשר להתגלח לפני לפני תשעת הימים ולפני שבת ואולי גם כל יום ויש גם בספירת העומר אבל כתב שם הוראה בשם הרב אובינוביץ' שאם זה לא יפה. שהבן לא יעשה כמו אביו בזה במיוחד שזה דבר שניכר כלפי חוץ אם הוא מתגלח והאבא לא מתגלח נראה כביכול שהבן לא הולך כמו אביו אז כמובן שיש מודעות לזה גם כן. בתוך מנהגי אהבות כשבאים לפסוק הלכה אבל אני כן רוצה לעמוד על נקודה הרבה פעמים פסיקת הלכה פסיקת הלכה זה כל המילים האלה נאמרים ספר פני ההלכה אני אומר. יש פה קודם כל בניית בניין וציור התורה כולה וגם אחראה למעשה אני לא חושב שנכון לדבר על ספר פני הלכה כאחראה למעשה בלבד הפוך אם כבר לפחות מעזב את הראייה שלי מדובר על משהו יחסית שלי. לבניין שבוני בפני ההלכה אני רגע אגיד את זה במילים אחרות. נניח שעכשיו אנחנו לקראת חג הפסח ואנחנו רוצים לדעת לגבי האם צריך לשרוף את הכלי כזה או אחר דווקא בברנר או לא. אז עצתנו נראה לי שאתה תסכים איתי זה לא לחפש את המילה ברנר בחיפוש באפליקציה של פני ההלכה שהיא דרך כוונה דרת. מישהו כוח למי שעשה אותה רפי ג'אן מערפורך מעולה השם ישלם לו זכויותיו ולחפש את המילה ברנר ולקרוא את אותה פסקה או את אותו משפט אני אגיד אוקיי. אני יודע שאני עושה קצת לחוץ אני רוצה את הפסיקת הלכה כאן ועכשיו אבל אני אלמד את כל חורות הכשרת כלים או לפחות לפחות את מה שנוגע לסירים את אותו סימן נקרא לזה תת סימן. מודגש כי אחרת אני גם יבין זה לא נכון בדיוק בדיוק שוב אני חושב שפשוט אני מבין. ממש הוא באופן הכתיבה ולכן תת את ההצעה הזאת כי הרבה פעמים שיצא לי לקצר תהליכים פני הלכה יצא שלא הבנתי. ויכוח עם מישהו או התבטאתי באיזשהו שיעור אז אמרתי אבל כן הבנתי ואז הסתכלתי בפנים וראיתי שכשקראתי את הפסקה אז עוצמת מהקשרה. כדברים כתובים בצורה גם של קודם כל אמונה ואז הלכה שזה גם החיבור הזה הוא כמובן חשוב ולכן הם כתובים יחד בצורה שלא מוצאים בחיבורים אחרים אבל גם. שעוד פעמים פשוט לא מספיק לקרוא פסקה אחת אפילו אם היא הפסקה הקובעת שהרב כותב בה בהתחלה הלכה למעשה כך וכך אתה פשוט לא הבנת כלום קראת רק את הפסקה הזאת. גם כאילו הרב אמר לך שאפשר לקרוא רק אותה בעצם השימוש בלשון החד משמעית והקלאסית של הלכה למעשה כך וכך. נכון ממש כל מילה מסכים איתך לגמרי אני מה להעיר את זה. אחרי שדיברנו ככה הרבה על פני הלכה מסביב ומרחוק יש גם כמובן את התגובות שהסדרה או המעשים הציבוריים. או אחרות הציבוריות או איך שהרב מלמד בא לידי ביטוי בהן ברביבים בטור שלו בערוץ בטור בטור שלו בעיתון בשבע. מזה כמה עשרות שנים אין בפסיקה בפני הלכה והן באופות ציבוריות מול רפורמים בזום. שיצרו מחלוקות מול רבנים אחרים שחלקם נתנו הסכמות לפני הלכה או שלחו מכתבי ברכה כאלה ואחרים לפני הלכה. אמרו מילות שבח מאוד גדולות על המפעל או השתלפו באירועים בין אירוע של רגל מחירת חצי מיליונות עקים של הסדרה והן רבנים שכנראה בוודאות מוחלטת יש אצלם בארון את הסט ולא רק אצלם בארון אלא גם בישיבות שלהם את הסט של פני הלכה. והכותרת הגדולה סביב הביקורת הייתה לפסוק הלכה כפי שקיבלנו במסורת עכשיו לאור השיחה שהייתה לנו. בארבעים דקות הראשונות אתה לפחות מנסה לבסס את זה שפסיקת הלכה בפני הלכה היא פסיקת הלכה מסורתית לפי כללי הלכה לפי עליבד מה שהסוגיה בתורה בכלל רוצה שנלמד מה השורש של הסוגיה. מה בעצם הביקורת של אותם אלה שעכשיו באים ואומרים אולי ראוי להוציא את פני הלכה מישיבות מסוימות אולי ראוי להסתכל על הסדרה בצורה קצת יותר ביקורתית אולי בכלל ראוי שלא לא להתייחס לרב מלמד כי כאישיות תורנית. נקרא לזה מיינסטרים איתו או כזה שאנחנו מכבדים כפי שעשינו בעבר שוב אני מדבר עלי בדעות המרבנים שהיום מביאים איזה שהיא ביקורת. כן אז אני אני חושב שיש לי חלק את העניין הזה לכמה כמה דברים דבר ראשון יש מחלקות הלכתיות כמובן מעשיות זה יכול להיות גם מעשיות ציבוריות כלומר דברים קצת יותר גדולים. וזה כדרכה של תורה כדרכה של תורה כדרכה של ציבור זה לא וזה יכול אפילו להעלות לתונים קצת חריפים יותר וזה מובן וזה יקרה מזה כמובן מערבי והרמב״ם שכל תלמיד מתחיל שמתחיל ללמוד את זה אומר מה לא יכול להיות שהם דיברו אחד על השני ככה שני גדולים. שאנחנו כאפר לרגליהם מדברים אחד על השני בצורה כל כך גסה. חשבו שזה הגיע לאנשים שכל כך מעוטה דעת כמו שאנחנו היינו בישיבות האסדר ויחשפו לכתבים האלה הרי זה נורא. נכון אז קודם כל אני באמת חושב שטוב לשמור סגנון גם אבל בסדר אבל יש יש מחלוקות על זה זה בסדר גמור זה מובן כך גם הצדדים מחדדים זה את זה וזה דבר נורא דבר רגיל וסביר וכולי. אבל שעוד כמה עניינים אני חושב שאם אפשר לומר את האמרה הזאת 80% מהרבנים מסכימים על 80% מהדברים. כלומר אולי אפילו זה 90% 90% עד כדי כך עכשיו ופה אני רוצה לתאר מה בעלי מחלוקת עושים ובעלי מחלוקת אני מכוון לומר אנשים. שהם באים ואומרים צריך עכשיו לסמן מישהו כאילו לגיטימי כאילו בסדר כאילו להוציא אותו מחוץ למחנה בצורה זו או אחרת וכדומה. מה עושים בעלי מחלוקת עוד מימי כורח ועדתו הם באים ומקבצים אנשים טובים ורציניים ורבנים חשובים וכולי על כל אחד משהו לא מסכים נגיד כנגד אותו אדם. אמרות שאותו רב יכול להסכים עם 90% 80% 70% אבל זה הנקודה הזאת מאוד מפריע לו יש בגלל יני צניעות בשמחת הבית בקטור. יש על אוצר בית ותר מחירה יש על סוגית האם צריך לדבר עם רפורמים וכל אחד ואז מקבצים את כולם יחד ויוצרים כמין מחנה כנגד משהו מסוים. למרות שבאמת אם מפוררים את זה ואומרים אני לא מסכים זה אני ממש לא מסכים זה אבל שאר הדברים ברור שאני מסכים שזה מצוין וטוב וכולי וכולי. ואני חושב שאם דובר על מפת ציבורית אפשר בהחלט לומר באמת בביטחון ש 80% של תמידי החכמים שמורים ומכירים בציבור מסכימים על 80% עכשיו. זה דבר שחשוב לדעת ולהבין שאיך בעלי מחלוקת קודם כל עובדים. וגם להבין על איזה באמת מדובר על מי שכותב כמו הרמנאמט על המון המון נושאים זה חייב להיות שיהיו כאלה שלא יסכימו על החלק מהדברים. הרב באמת כתב על הרבה נושאים כבר כלומר בנושאים יביע דעתו בצורה שיודע להביע בצורה בהירה ורצינית ומבוססת ולכן ככל שיותר בירה אפשר יותר בקלות לגזור חצי פסקה. דברים מדברים בשמורים אפילו צריך להסביר אותם מה שכמובן לא נכון גם כך גם מישהו כותב הכי הכי הכי ברור אפילו הרמב״ם שכולם מסכימים של השון הכי הכי בהירה אם תגזור. שתי הלכות ברמב״ם מהקשר שלהם בתוך הפרק או בתוך אותו ספר הרסת רמב״ם ממש כך אין ספק נכון. אז גם ככה זה דבר שצריכים להבין לכן אני חושב שזה חלק מאותם עכשיו לגבי בדיוק מה על כל אחד חולק זה הרי תלוי ויש יש בנפשם נושאים אלו נושאים אחרים. האם יש משהו כללי יותר גדול יותר אין אני יודע צריך באמת לשאול אותם ולברר אצלם ולראות מה הדבר אני כן חושב שיש פה גם בעלי מחלוקת שנסמכים על. שקרים וזה אני כן רוצה לבוא ולומר בעלי מחלוקת חייבים לשקר כשאתה צריך לנסות לצייר את היריב כאדם לא לגיטימי. אתה צריך להגזים לשקר לוציא דברים מקשרים כמו שאמרת וכדומה כי הרי באמת אם מדובר אנשים טובים סך הכל הם לא כאלה נוראים. גם אם אתה חולק על משהו מסוים הוא לא בסדר פה למה הוא בידעתו בזה אני ממש חולק עליו הוא לא כזה נורא אם אתה מוצאים מצייר אותו כזה נורא אתה חייב לשקר חייב להגזים חייב להפך. את הדמות שלו למין דבר בומבסטי לא טוב וכדומה ולכן בעצם נסמכים על שקר אני כן אתן דוגמה שאולי. רציתי לשאול דוגמאות מסוימות לדוגמה על כסף מנוצרים שדוברים על כסף מנוצרים וכולי לא היה ולא נברא הכל כל כתב תור על זה לפני עשר שנים. על זה שמועצת שומרון פנתה לי שוב הר ברכה ואמר האם אפשר שיהיו נוצרים אבנגליסטים אוהבי ישראל בגבעה של הר ברכה. אז הרב הסכים עם זה קודם כל נפגש וכולי וגם הסכים וכתב מאמרים על כך ושהדרך של אור לגויים יכול להיות דרך גם נוצרים אבנגליסטים וכולי וכמובן בלבדה שאין שום מיסיונרים. וכדומה וגם הם נגד מיסיונרים זה לגבי זה עכשיו היה גם היו גם יש כל מיני תרומות כדור מדינת ישראל מכל מיני ארגונים כאלה ואחרים אתה ודאי מכיר אז. הרב דן בסוגיה הזאת באמת מדברים על הישיבה קיבלה כס מנצון זה כמובן שקט לא היה ולא עברה אבל גם היישוב שלא קשור. ישירות הרמנם זה לא מערכת זה מדובר על מערכת ציבורית רצו לתת תרומה לגן שעשוי מסוים. והרב ביקש מהיישוב לא לא לקחת כדי להיות נקיים בסוגיה הזאת למרות שלכאורה לפי הרבה פוסקים מותר אבל לא לקחת למה כדי להיות נקיים הוא פרסם הזה בריבים זה הרי ברשת אפשר לקרוא. מה שמטור איך אפשר לצאת צריך להיכנס לאתר רבים שמטור אני לא זוכר את זה אבל אין שום בעיה אפשר בהחלט לי זה אני חושב מיטב שניים גמל אם לא אם אני טועה בשנה זה לא משנה זה כתוב שם אבל. אבל אני מפרט את מה את התהליך שהוא שהוא עבר באופן שמה אישי מכבד לקוראים. והיו כותבים קיבל כסף נוצרי וכולי כלומר זה אז אתה רואה שקר בוטה וזה לא הדבר היחיד כמובן אומרים על גיוב זה סוגיה שעכשיו גם כמובן עולה לכותרות איזה סעיפים שדברים. הרמלמד אין לו על מה לסוח זה הרי לא נכון הנה תור שיצא השבת מברר על פוסקים שפסקו שמקבלים בסופו של דבר גרים למרות שמקיים מצוות בוכים חלקי זה עוד פעם לצערי דברים לא נכונים. אפשר להגיד מסולפים מועבדים דברים מעוותים שצריכים לומר כדי לעשות מחלוקת. מישהו רוצה לחלוק לא צריך להגיד לא צריך לנפח מישהו רוצה לעשות מחלוקת לפורטה יריד משהו מעבר למה שהוא חייב לנפח לשקר ולהיוות ולסלף. בוא נקרא אותם בלי מחלוקת עסקנים. כי כנראה אותם בלי מחלוקת הם לא דווקא רבנים הכי גדולים רבנים שחתומים על מכתבים כאלה ואחרים. אבל באמת מטריד אותי שוב כבן אדם כמדם שרואה את עצמו כחלק מהציבור איך רבנים שאני מאוד מעריך בין ברמה האישית אין ברמה שלמדתי מהם הרבה מאוד תורה. איך הם חותמים על מכתב של עסקנים בלי לברר כל אות וכתרי אותי אותיה ועל מה היא מסתמכת ושלשון שלה היא הכי מדויקת כאילו אם מבקשים את החתימה שלי אני יודע בתור עורך דין. על כל מסמך צ'וקו מוקו לעבור 10 פעמים לפעמים לתקן בכתב יד ולמחוק את הנוסח ראתי אותה גם זה מסמך רשמי של המדינה אני עושה את זה אני לא חותם אני מוחק פה כמה אותיות אני עושה פה כמה שינויים. אני לא מוכן לחתום על כל דבר כנראה שהחתימה שלי זה כאילו שאני כתבתי את אותו מכתב זה לא כאילו שאני הוספתי את חתימתי לפי סדר א' ב' כדי זה זה מאוד משונה. אני מסכים זה משונה וזה כואב זה לא נעים ואני קטנטי מלהסביר את הדבר הזה וגם אני לא יודע להסביר את זה אבל אני כן יכול לומר שהנה רואים פירות המחלוקת שואלים. אתה קראת להם עסקנים מי שבא אני קורא לזה בעלי מחלוקת בעלי מחלוקת שיודעים לעשות מחלוקת מה שנראה כמו שצריך במירכאות. יודעים גם לגרום לכך שדברים יהיו מוזרים משונים והשאלות שאתה שואל אם שאלות מצוינות שאין לי עליהם תשובה. כאילו אני אגיד גם אם אני רגע נצלח את האמירה הקודמת כי אני חושב ששנינו הבנו אותה אבל יכול להיות שחלק מהאנשים שלא מצוינים בתוך הסוגיה. לא לגמרי מבינים על הסוף וחבל שכך כי הדברים האלה אמורים להיות ברורים לכל מי שיש לו או הייתה לו איזה שהיא נגיעה ציבורית. כשמישהו כותב משהו בצורה עמומה או בצורה משתלחת מדי בלי דוגמאות מספיק ונגיד הוא יגיד שהוא כתב דעתנו אכזתנו להיווכח שכתב פומבי על דברים שבצנח הוא פרץ פרצה נוראית בחומות התארה. אז לכאורה הם כתבו באופן כזה כדי לא לדבר על דברים שבצנח אז הם כתבו אנחנו הוא כתב על דברים שבצנח. אם אתה אם הדבר הזה מבוסס על משהו נכון ואמיתי אז יש פה שוב יש פה גם איזה טרייד אוף אם אתה לא כותב בצורה מבוררת ומבוססת בפניני הלכה. תארת המשפחה סעיף גמל הלכה יהוד כתב כך וכך כנגד הרמב״ם שכתב במקום זה וזה כך וכך סבבה אבל ברגע שאין לך סימוכין שאתה כותב רק עם מילות תואר. יש פה טעם לפגם לא ברב אלמד אלא במי שחתום על זה ואז הפירות המחלוקת אתה מדבר עליהם זה בעצם הנה תראו הפירות המחלוקת הרב אלמד אולי נפגע אולי נפגע מאוד אולי המפעל נפגע. אולי מפעל לא יתקבל יותר בחלק מהישיבות אבל יש גם אנשים לא דווקא מהמאחנה של ישיבת הר ברכה. עומד הציבור שואבת פני הלכה שיסתכל על אותם רבנים כמי שחתומים על דבר שמלא מילות תואר ועוד מילה תואר בלי סימוכין. כפחות חשובים כי כלשהו פחות רוצה ללמוד בהם בעתיד ככל שאתה אולי מצרף עוד רבנים לימין מכתב שכזה אתה כאילו. מרוויח עוד גולים לרשת של ישיבת הר ברכה אבל בעצם אתה גם מאוד פוגע ברבנים שחתומים על דבר כזה. בגלל צורת הלשון בגלל צורת ההתבטאות בגלל הדרך סימוכין והדרך דרך לימוד מעמיק בעקבות דבר כזה נגיד אם אני באמת צריך לכתוב איזה שהוא מכתב נגד מישהו. אני חושב שהמחמא הכי טובה על אותו דבר הייתה שמישהו היה לומד את הדבר הזה לוקחים את זה להישיב או להישיבה של מי שכתבתי כנגדו או להישיבה אחרת ועושים עליו שיעור כללי. רואים אתם רואים פה אותו רב כתב בניגוד לרמב״ם בוא נלמד גם את הסוגיה הזאת שלו הנה גם יש לנו מראה מקום כמו בספר ראיון רציני. ישנו גם את המראה מקום ברמב״ם נלמד זה מול זה ונראה כמה רב הזה סוטם מהשורה או כמה רב הזה שסוטם מהקו. מסכים איתך לחלוטין ואני חושב שבסופו של דבר מדובר על שכבוד התורה נרמס ויש פה חילול השם. ויש באמת לכאוב על הדבר הזה יש את צריך לי צריך לבכות על הדבר הזה שבהם בעלי מחלוקת גורמים לכך שבאמת יש פה. בעיה של כבוד התורה וחילול השם ואין לי אין לומר אתה צודק אני מסכים אז אני רוצה להוסיף שאני חושב אמרת שאולי נפגענו. אולי רב מלאב נפגע אני חושב שהתחזקנו מכל זה זה ברור שיש גם פגיעה בכל מחלוקת יש גם פגיעה וכמו שדיברנו יש גם. הבעיה בכבוד התורה וחילול השם שבדבר אבל בסופו של דבר מדובר על פני ההלכה. אנחנו התחזקנו חזקנו יש עוד סיבה בכמה מישורים קודם כל יותר אנשים לא נותנים פני ההלכה דבר ראשון בעקבות רואים גדול המחירות. גידול בכיסות לאתר גידול מחירות חד וחלק דבר ראשון זאת המציאות כתבתם איפה שהוא שזה סקופליקה אולי זה סקופליקה נכון מאוד אבל באמת זה המציאות המציאות אמיתית. ואיך אומרים ממשית עם מספרים אז קודם כל גדל אבל יותר מזה. אנחנו גדלנו גם באיכות כלומר כן עכשיו יבואו יעמיק יותר זה מה שאתה דיברת הנה יעשו שיעור יגידו הרבינם קטקווארך בוא נראה אחרת אבל יתחילו להמיק יותר מפני ההלכה. ורגע שהתחילו להמיק יותר מפני ההלכה גם למדענים גם כאלה שלא מסכימים אז יראו את השיטה את הדרך את האת על מה הדברים מוססים וזה דבר. שבלטווח ארוך אנחנו מבריכים פה מאוד אנחנו עולם התורה עולם הלימוד כל מי שאיניו בראשו רוצה לעסוק בדברי התורה בעומק ולרוחב אני חושב שהוא מאוד מאוד מיוצא מרווח מזה. מה שנקרא רצו לקלל נמצא מברך עכשיו זה ברור שזה לא לגמרי נכון יש גם נזק מבעלי מחלוקת אבל באמת בסופו של דבר אני באמת חושב שיש פה רווח עצום. ללימוד מעמיק וגם להפצה של דברי תורה שמעירים ומטיבים ומוסיפים ברכה לאנשים אפשר לומר שזה אחד הדברים שרבנו כל הזמן אומר הדברי התורה מורים נשיא להוסיף ברכה קדוש ברוך הוא. מטיב לבריאות ולכן צריך להראות איך דברי התורה מוסיפים ברכה לאדם וזה ספרי פנה הלכה. אז אני רוצה לחזור רגע לדברים שאמרת מקודם על ה-80% 80% כמובן לפי דעתי זה הרבה יותר יותר מתקרב ל-99%. כי בסוף איך שהרב מנהל פורסת סוגיות וגם איך שהוא נותן מקום למנהגי רוב העדות ורוב העדות המרכזיות אז בסוף כולם פוסקים די אותו דבר ברוב הדברים המוחלט. יש כמה דברים מסוימים שזה עניינים באמת של של גישה של האם ראוי יותר להנגיש דברים או לא והאם ראוי יותר לכתוב על דברים שבצינה נגיד בצורה. ברורה שגם ילד בכיתה דלת שעוד לא מבין בכלל על עברי הרביעה יבין אותם ופה באמת יש שיש כאן ביקורת שהיא מאוד עוצמתית האם ראוי. לכתוב על דברים כאלה שברור שלאורך כל הדורות הם נלמדו כתורה שבעל פה בזה הדרכת קלה דרכת חתן מאב לבנו. הרי ברור שבעבר גם לא את כל הדרכות האלה עם הרעב זה אבא לפני לילה חתונה תפסת בנו אמר לו את התורה שבעל פה לא הייתה כנראה גם את הבושה הזאת שכנראה היא השפעה נוצרית. וככה הדברים כנראה חיו גם ילדים כנראה שיתפו את אבותיהם במה שקורה להם בחדר המיטות באתגרים ואולי גם הייתה פחות סיפייה להנאה מכל החיבור בין גבר לאשתו פחות דיבור עלה. אני עצמי על כל הדברים המודרניים האלה שאנחנו יותר מתמקדים. נגעת בהמון נושאים כאן אבל אני חושב שאני לא מסכים איתך לגבי מדובר על תורה שבעל פה אני קודם כל חושב שאם לומדים תורה עוד מגיל צעיר. קוראים את הפסוקים ספר בראשית ספר שמות ספר ועיקר נפגשים הדברים הללו תנ״ך אין מה לדבר כלומר אדם שלומד תנ״ך הוא כבר חייב להסביר לילדים שלו. כמה דברים די בסיסיים בניינים של בנו לבנה אין אפשרות אחר לא יבין את זה אפשר לדלג אבל כבר בפשוט אמרה לתנ״ך של אמא שלי שאני זוכר מגיע בספר ראשון רחב הזונה ואז פרחי סגרת הספר אמרה עד כאן השיעור להיום. מה יש לך תפקיד בדיוק אז זה אז יפה אז עכשיו זה תנ״ך ומלכי משנה אין מה לדבר אם דבר על סדר נשים עכשיו אני אומר לפעמים דברים על נערים שלא יודעים כלום. פעם בישיבות גם היום כמובן לומדים כתובות פרק ראשון ועוסקים בסוגיות הכי אינטימיות. אבל לפעמים בחורי של לא לגמרי מבינים על מה הם לומדים וצועקים צעקות וסברות בדברים שלא גם הבינו את המציאות כלומר צריך לדעת התורה מלאה מזה. למה כתובה מדברת על החיים התורה מדברת על ערכים על החיים החיים הם קיימים ואין מה לעשות הורים מלמדים את ילדיהם דרך התורה עכשיו זה חלק מהתורה. אני חושב ממש ממשיך את התורה מקורי רמב״ם יקרא אותם דברים יקרא שולחן ארוך כנאל שוב כל היום הגישות השונות אבל יקרא את אותם דברים אם יקרא. פני ההנחה גם כן עכשיו הוא לא צריך להגיד איפה מגיעה רתיעה זאת אומרת אני כמובן גם נגד הרמב״ם הייתה ביקורת. זה כולנו מכירים לא רק נגד מורי נבוכים גם כנגד משנה תורה הייתה הייתה ביקורת. כן אבל לא חושב שזה קשור לניני צניעות אבל שנייה אני רק נסגור את עניין של צניעות אם מדובר אני חושב שאם דובר על צניעות יותר הדיבור הוא לא מה כתוב בספר פני ההלכה הריס אחר כול כל ספר שעוסק בכל נידה. עוסק במצוות עונה עוסק בדברים הללו הרמב״ם לא חידש שום דבר כלומר במה לעסוק מה לא לעסוק אלא עוסק בזה כמו כל הספרים 99% 99% כן לא אני אומר גם הספר נושאים שהוא עוסק בהם. הוא ברור שהוא עוסק בנושאים שהצינה זה הספרים עליה עוסקים בספרים הללו עושים בנושאים הללו או שזה בעצם נושאים או שזה סגנון אז אני חושב שזה יותר עניין של עיתון. האם לפרסם ברביבים פסקים מסוימים בעיתון עכשיו באמת הרמב״ם לא מפרסם. הכל מה שכתוב בספר שמחת הבת בגתו בספר תחת המשפחה בעיתון אבל כשהיו שאלות ואנשים רוצים תשובות אז כמובן בצורה נקיעה ויחסית צנועה לכתוב גם תור בעיתון שהוא מגיע יותר. עכשיו פה יש בכל זאת כישות חינוכיות שונות וזה בסדר גם הוא מותר שהוא גישות חינוכיות שונות יש אומרים שצריך להסתגר יותר מבחינה צניעותית כלומר מצד העיתון ויש שיגידו. יותר טוב דיבור מפורש וגלוי וכדומה אני חושב שאי אפשר להתכחס לזה שהדורות קצת השתנו ומה שלא היה מקובל לפני כמו שאתה אמרת לפני. 30 40 שנה בצורה כזאת אז יכול יותר מקובל היום. וזה בסדר ויש כאלה שגדולות צריך לשמר את אותו דבר שצריך יותר אבל זה לא מצדיק משהו עם מראיון מעבר לגישה החל מחלוקת בגישות חינוכיות שונות. זה בעיתון מה שיש כתוב בספרים שוב זה דברים. זה בכל ספר שעוסק בכל נידה צריך לעשות בפרטי יכול נידה מקום זה עושה במצוות עונה עוסקים בפרטי מצוות עונה יש לי עשרות ספרים כאלה וכמי שעוסק, בסוגיות בעיון. הייתי שם בתור מורה בבית ספר חילוני הרבה פעמים אצל לי כן להיכנס לסוגיות לא לעומק ולא זה אבל אני פשוט אין לי בושה לדבר מול ציבור על סוגיות שבינו לבינה הדברים כאלה. כמובן תוך רצון שלא לחרוג יותר מדי מכללי הפוליטיקלי קורקט כי אז במערכת הממלכתית יתלו אותי חי. אבל אני חושב שמי שמרגיש שנוח לדבר על הדברים האלה או לפחות כל אחד ראוי שרגיש נוח לדבר על הדברים האלה כי זה פוגש את כולם זאת אומרת אם אתה חושב שילד שלך בן 11 12 13 גם בחינוך הכי סגור לא שמע דברים הוא שמע גם שמע לצערנו. שוב הלוואי שולח שומע אבל הוא שמע איזה חבר ראה לו או איזה בן דוד הראה לו הוא ראה בטלפון של מישהו ניסה לידו באוטובוס במקרה זה מה לעשות העולם. הוא פתוח זאת הברית נחדל אי אפשר להתכחש לה גם אם נרים את החומות עוד ועוד ועוד אנשים אין להם את הגם הנערים גם הילדים. אין תמימות של פעם עם דברים לא יבוא מצד ההורים מצד המורים או גם וגם וגם מצד ספרים ברורים. אנשים לא תיבנה אף פעם גישה בריאה כי אם כל מיני שם יבינו שאסור לדבר על זה ואז אם אסור לדבר על זה. אז כנראה העולם שבחוץ או כנראה דברים שאלה נכספנו זאת האמת כי קודם מוכר מדבר על זה למה זה כזה מבהיר קיזה כזה מגעיל כזה כזה סוטה. כמו שגילינו בטלפון של מישהו עכשיו נהדנו באוטובוס או כמו שגילינו מהסיפורים של הילדה קצת יותר מופרה בכיתה או בשכבה מעל שהוא סיפרנו כאלה סיפורי זווה אז ברור שאף אחד לא רוצה לדבר על הדברים האלה. אם אתה אומר את הדברים בצורה ברורה ואתה אומר כן אפשר לשאול עליהם שאלות ואפשר לדבר עליהם אפילו בלי יותר מדי מילים סופר סופר סופר נקיות שבכלל לא מובנות. אז פשוט יגדלו דורות שהם מאוד מאוד עקומים בהקשר הזה בסוף יש פה איזשהו טרייד אף כמו שדיברנו על המחשבה הכלכלית של. מה אתה מרוויח ומה אתה מפסיד אנחנו חיים בסוף בתוך העולם אנחנו לא חיים במקום שהוא טבול הרסה לגמרי ואז. נשאלת השאלה אם ראוי או לא ראוי לכתוב ספר כזה אלה אפשר להגיד שכל ספר וכל רב ניתנו לאותו דור של הרב או לאותו דור של הספר. יכול להיות שמישהו יראה את מנה לך עוד 400 שנה יגיד לא ראויה לכתוב את הדברים האלה אבל לדורנו לפי איך שאני הצגתי לפחות את המציאות של החשיפה. המאוד מוגברת בדור שלנו אני חושב שכל אחד שיקרא את זה גם לפני החתונה גם אחרי חתונה יכול מאוד להרוויח מהאיון המסודר ומאופן הצגת הדברים. אני מסכים נכון וגם יש פה אמירה כללית יותר שהתורה מעניקה ערכים לכל תחומי החיים כולל התחומים האינטימים התורה מעניקה ערכים וצריך ללמוד אותם ערכים. כדי להבין איך להתייחס איך לנהוג איך להתפוס איך להעמיק באותו תחום. וזה כולל באמת כל תחומים ואי אפשר גם להפריד בין התחומים התחומים נוגעים זה בזה כלומר התורה היא אחת. הקדוש ברוך אחד יש אחדות במציאות ואני אומר ולכן אם אומרים לו התורה יש לה אמירה רק על דבר מסוים ולא על הדבר הזה אדם נמצא חסר מאוד בבתפיסתו השלמה. מה לגבי התבלה שפורסמה לפני אני חושב לפני שנה פורסמה תבלה של הרבנים מישהו לא ידוע כתב תבלה פשוטה כזאת ותיאג את הרבנים בתור שמורנים ליברליים זה. הרבה הרבה הרבה שערות אבל אני רוצה לגעת בתבלה הזאת בכלל בלשאול האם ישיבת הרבורחה היא ליברלית היא מקלה היא מחמירה. אם יכולה לנתן לסבק רבנים לפי קטגוריות כאלה. יפה כל כול אני מניח שהתבלה זו הייתה בעצם סביב חודש הדער ואולי זה בדיחה פורימית כזאת אינני יודע אבל אני לוקח מאוד ברצינות כן אני מבין דנו סביב זה אני חושב שהציר הזה של. תיוג מקל מחמיר כל כול לא הוא לא ציר אמיתי כי זה לא ככה אם אדם בכלל מה זה מקל ומזמחים כמובן יש לדון הרי כשיש לך ערך אחד מול ערך אחר אז אתה הרבה פעמים. מקבל במסוים ומחמיא בדבר אחר הוא הפוך השח כותב בקלן האיסורי האיסור ויתר שלו שאדם לגמלו יסור אותה מותר לכאורה למה לא יחמיר ויכול לסור אותה מותר כי בסוף אפילו אחר 100 דברים. הוא יבוא לידי טעות ויבוא לידי כולה בדברים אחרים שעשו זהו כולם שומעים את הביטוי הזה הרבה פעמים בתוך סיסמה אבל מכיוון זה ירושלמי מפורש לא נראה הרבה לוקחים משפט שהוא ירושלם מפורש או אפילו פסוק מפורש מהתורה. משתמשים בו כסיסמה בכלל לא מבינים אותו אתה יכול להדגים איך זה שאני מחמיר על עצמי במשהו אחד יכול לבוא להקלה עולה לעבור ליסור במשהו אחר. אני רק מחמיר עם עצמי אני רק עושה את החיים שלי נקרא לזה ליותר מורכבים ומסובכים אז איפה אני פה פוגע בהלכות יסודיות או בעשה או אל תעשה. יש כמובן דברים שבנאדם חברו זה מאוד קל לדגים שאם אדם מגיע ומתארח במקום מסוים ומתחיל לדקדק בהידורי קשרות למרות שמעיקר את הדבר מותר אז יכול לפגוע בהמארח וכדומה דברים כאלה. הרבה פעמים זה יכול להיות פגיעה וגם בין בני זוג אדם רוצה להתאדר במשהו בעניינים אינטימיים. הולית אדר לדעתו מה שנקרא הידור לחמיר במשהו וזה יכול לפגוע בשמחה של בנו בת הזוג זה כמובן דבר שבעייתי מאוד הרי כרטוב ברית יחד ודואגים לסמוך ולשמח. לסמח ולשמוח זה וזה זו זה וזה וכולי לכן זה דבר שיכול בעצם זה חומה שעתי לדי כולה שיכול לבוא את כולה אבל אפשר ליצור את זה הרבה בהרבה מובנים של בנאדם לחברו ולראות את. יש גם במקום שאפשר לפעמים לדוגמה. כשהוא רוצים להריך את התפילה אני מה זה דבר זה גם יכול לבן אדם לחברות מלכת פילה הרבה יש כאלה שצדיקים שרוצים להריך את התפילה ואנשים צריכים לצאת לעבודה, דברים כאלה אם זה טוב להוסיף את הייתי כתית תפילה וזה יפה וטוב אתה עושה זה חשבון אחרים לא טוב וכדומה אלו דברים פשוטים ובסיסיים. אני מניח שבכמעט כל סוגי אפשר למצוא דברים כאלה אבל אני חושב שבכל מקרה לא נכון לסווג לקבי כולה וחומה כי אם באים. וואפשר לומר לומדים את התורה בצורה קצת יותר נקייה בלי התיוגים ואפשר לומר הסטיגמות מסוימות שיש אז בסוגי אחת אדם יכול להגיע למסקנה זו בסוגי אחרת מסקנה אחרת וזה בסדר גמור. וגם לא תמיד המסקנה היא אומרת הכל השאלה מה התפיסה הבסיסית שעליה בעצם הוא הגיע לדבריו. הרבה פעמים כשאתה הולך לתפיסה הבסיסית לא למסקנה אתה פתאום לא תוכל לסווג זה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים לכן התיוגים והסיבוגים. זה לא בדיוק איזה אבל מה לעשות שהחברה אנחנו אנחנו בני אדם החברה מסווגת ומתייגת אומרת יש ימין יש שמאל יש שמרנים יש. ליברלים יש וכולי וכולי ובסדר מתמודדים זה אבל לא אם אדור לי שיבת הרבה חמש שאלת בהתחלה אני לא הייתי מתייג כל מיני תיוגים. הפוך הייתי אומר שאנחנו באמת מנסים ללכת בדרך התורה אבל כמובן שכל ישיבה תגיד את זה אבל בדרך התורה שהיא נוגעת לחיים. ואני חושב שאנחנו רואים ברכה בזה ברכה בתפיסה הרחבה והאמר העמוקה שיש לנו יש אצלנו. אז ככה באמת לקראת סיום כמובן שניתן כמלצת קריאה. גם מפני הלכה אבל מי שרוצה להתחיל את לפחות את העדיות הבסיסיות של גם אמונת עם ישראל הסיפור שלהם ישראל סתם היא בריאת העולם. ועד מתן תורה עוד אם בית שני אני חושב שהיא סליחה עד סוף ימי שלמה אני חושב שהרב מלמד מסכם שם את הדברים אני זוכר נכון. המסורת היהודית זה ממש ספר שגם שווה להחזיק בכל בית וגם פסיקת הלכה שם היא הולכת מאוד לכיוון הדאורייטה כלומר באמת. מה שכתוב בתורה דאורייטה בלי כל הסייגים וסייגי הסייגים גם בגלל הקיצור וגם אני חושב שיש שם איזה רצון מאוד להדגיש את בסיס המצווה מדאורייטה. אני לא חושב שהרמנט הולך בדווקא בדאורייטה נראה שזה לא הגדרה נכונה במסורת היהודית הרב כותב שם את כל. תקנות חכמי כל תקנות חכמי מובאות בספר עד התקנה האחרונה והגזרה האחרונה ואפשר לומר דין דרבנה כי דין דרבנה גם חייב לקיים כמו דין דאורייטה. אם אז הכל ככה כתוב מדובר על יהדות של היום ולכן אני חושב זה לא לא בדיוק הטיוג נכון הספר אבל זה נכון שיש שם אין שם את כל הפירוט. שאפשר היה בספר הלכה מפורט אבל כל גזירה חכמי קיימת שם. במהלך בהמשך של פני הלכה אני חושב שלפני 5 שנים קניתי את הסט שלי. עכשיו עוד חמש עוד עשר שנים לאן אתם בעצם מתחילים להמשיך את המפעל הזה של המצויימת אני חושב שרוצים לכתוב על כמה שיותר מהתורה באמת בשנים הקרובות אנחנו עכשיו כותבים על ירחות אבות הזרה. וכל המסתעף כולל גם נבואה ורוח הקודש ומה שקשור לזה לקוסם קסמים ומנחש וכולי כל זה בריחות אבות הזרה גם ימינו ללכת לאסטרולוגית קוראת בקפה כן. קלפי טרות האם מותר לשחק בקלפים רגילים כאלה כן גם זה עוד קרח על בין ישראל לעמים. בקרח ישראל ועמים יש דיבור על שבע מצוי הפנינוח דיבור על יחוד גיור יש בחוקותיהם לא תלכו לא תכונן. שזה בעצם כל הדיני ישראל והעמים וגם אפשר לומר כתות שונות בישראל אם דובר גם על יחס לפורמים עוד לא נכתב אבל זה מה שאנחנו גם עוסקים. בספר זה שהמהלכות מאוד מאוד חשובות אם דיברת על התנ״ך והסקירה התנ״כית אז יש בספר בריחות אבות הזרה רבי נאמץ סוכר ממש את כל התנ״ך והתפתחות האמונה בישראל בספר זה בצורה מאוד מפורטת. אחר כך אנחנו רוצים לעסוק בקדושה וחוקים בעוד דינים לא כל כך ידועים כמו נדרים ביורדיה וכמובן ציצי תפילין מזוזה ספר תורה. ואחר כך גם דיני בן אדם לחברו של מה זה התוכנית החומש שלנו לעכשיו דיני בן אדם חברו כולל לצדקה לשון הרע הלכות שכנים יחוד ריבית וכדומה נסות להקיף את כל זה. כמו שדיברנו על כל התורה ליסודותיה והלכותיה. תחום שמאוד מעניין אותי והרבה פעמים יש לי כל מיני ויכוחים עם בני שיבות בין הציבור החרדי בן הציבור הדתי-לאומי. בן חילונים זה תחום הזה של מדינת הלכה ואם אפשר בכלל לממש את המשפט הפלילי כפי שהוא כותב בתורה או אם זה רק משפט מלך אני מקווה גם שתכתבו על זה כי עד כה. ממה שאני למדתי פני הלכה כשאתם כותבים ספר אז הספר הזה יוצא בסופו של דבר ברור וכהתחלה ללימוד המשכי והוא כולל הרבה מאוד מקורות שאפשר להעזור להם לפתוח אותם לבד. וגם עושה הרבה מאוד סדר ואני זוכר כל פעם ששמעתי שיעורים וברבבים. כותב שצריך מכונים וצריך בני תורה שיעסקו בסוגיות גם הסוגיות הכלכליות של התורה של להתאים את המצוות של להתאים את הדינים כל הדיני חוזים דיני דינים של מניות של אגחים של רביעות למאה 21. דימה דינים האלה אומנם מותאמים למאה 19 אבל המשפט הפלילי של התורה אפילו לא מותאם למאה 19 הוא מותאם לסוף ימי בית שני ואז גם הסנדרין החליטה לרדת מההר כדי לא לפסוק בהם וזה חיסרון מאוד גדול. היום הבסיס הערכי של בן תורה שאומר אוקיי מה ראוי לעשות במקרה שאדם רצח במקרה שאדם גנב במקרה שאדם נעף מה ראוי לעשות עם אותו אדם אז בדרך כלל התשובה תהיה. כן כאלה או קלון או כל מיני דברים שהם בכלל לא משלנו בתורה אין כאלה ובתורה יש הרחקות כאלה ואחרות ואין קלון משימוש במשרה פוליטית. הדברים האלה מאוד חסרים לפחות לרמה הערכית גם אם הם לא יוסמו לעולם הלכה למעשה לפחות שתהיה לנו אלטרנטיבה ערכית על מה לדבר בשיחת הסלון הבא שלנו. כל כך מסכים איתך לדוגמה מדובר על אישה בתורה מסכת סנדרין אז אפשר להמשיך לפלפל מסכת סנדרין וללמוד ולעסוק ואפשר ללמוד למעשה בשביל זה צריך ללמוד כמו שאת דיברת על המשפט הבינלאומי והלאומי ולעסוק בכל מה שיש בתוך העולם הזה. וגם לימוד כל מסכת סנדרין וכל המסתעף ולהגיע בזה אני כתבתי מאמר לפני כמה שנים על חזון מחקר תורני בכל ישיבה אני חושב שככה היה צריך. פחות לעסוק בפלפולים וספרים שעוסקים בהם הרבה במקומות מסוימים כלומר עוסקים בהרבה בחידושים ששוררים לחדשם. ויותר לעסוק במחקר תורני תורני ילכתי לא מחקר אקדמי תורני ילכתי ולנצל את הכוחות שיש בישיבה והברכים שיכולים לעסוק בזה ברמה רחבה עם דעה רחבה ומתוך גם הכרת המציאות. מתוך לימוד גם דברים מדע וחוכמה לחבר את הדברים והייתה מזה ברכה גדולה מאוד לדעתי לעולם התורה ולמציאות בכלל. תודה רבה רב מה הוא קיים נקווה שנתראה שוב ונוכל ככה להתפלפל גם על הסדרה וגם על תורה על יונג. תודה רבה מאוד שמחתי. בכיף. על המשמעות פודקאסט פילוסופי פוליטי.