#67 ארז תדמור - מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?!

היום בפודקאסט על המשמעות תמיר דורטל מארח את ארז תדמור.
ארז היה כותב הנאומים של נתניהו, ועבד איתו ב4 מערכות הבחירות האחרונות לכנסת.
בשיחה זו עסקנו בגורמים לחוסר המשילות, לאיך בונים מחנה, נארטיב, תרבות וחינוך - וכל זאת לא רק באמצעות ההליכה לקלפי.
ספרו של ארז נמכר כבר ביותר מ4 מהדורות, והוא מעצבן כמו שרק עובדות יכולות לעצבן.

לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th

האזנה נעימה

Transcript

0:00

שלום פודקאסט על המשמעות אני תמיר דורטל מערכת ארץ אדמור כתב לפני שלוש שנים את הספר מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל. על המשמעות פודקאסט פילוסופי פוליטי. שלום ארז על מה עניינים בסדר אז אנחנו נפגשים סביב הספר שכתבת מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל. ובאמת הייתי שמח לדעת מה בער לך מה קו לך שהחלטה לכתוב ספר. שאלה גדולה אני חושב שהרבה מאוד תסכולים מהתקופה בים תרצו מהפעילות הציבורית התקשורתית כאיש ימין. הרבה פעמים אתה רואה שאתה לא מצליח באמת ללכת את כל הדרך כדי לקדם את המדיניות שאתה אמור לעשות את זה גם גם לפוליטיקאים שלנו. וגם כל מיני מאבקים שהייתי שותף להם בימי אם תרצו כל המאבקים בנושא החופש האקדמי ונגד סטימת הפיות. באקדמיה ואחת צדדיות והמאבקים על הארגונים ארגוני השמאל הרדיקלי שמקבלים מימון ממשלות זרות. מאבקים ספציפים שהייתי מעורב בהם וראיתי כל פעם שאנחנו. ממשלת ימין יש קוליציה תמידה בנושאים 2009-2010-2011-2012 אתה רואה שזאת ממשלת ימין קוליציה תמיד אנחנו לא מצליחים לקדם. שום הלך משני כיוונים גם אנחנו לא מצליחים באמת לשפר את הנושא של החופש האקדמי אנחנו מקבלים גב לפעמים הפוליטיקאים שלנו פוליטיקאים שלנו מפחדים. ממה יגידו עליהם בתקשורת אתה רואה שהם הלכים לנניח להטלת מיסוי על מימון מסיבי של עשרות מיליונים שמגיע מדי שנה לארגוני שמאל רדיקלי מממשלות אירופיות לא מקרונות וגופים פרטיים. ואחר כך אם לא מצליחים לקדם את זה זה נתקע ואתה מתחיל. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם שאתה רואה שמישהו דופק אותך ובין אם מישהו בולם את זה ומישהו קצבים שפחד לקדם את זה או משהו שמתנגד זה מין אנשים שאתה אומר רגע למה מתנגדים אתה מבין שהם מופעלים הם עובדים. בתוך איזה שהיא מערכת לחצים שהיא שונה מהאינסטינקט של הפוליטיקה שלך איך אתה תופס את הפוליטיקה באופן אינסטינקטיבי. זה הרבה שנים תרחיש לו בשנים ובסוף. אז התבשל בסוף יצא אז בוא נתחיל בימים של אם תרצו יש לך את המעצבה וראית בעצם את הבעיות שיש באקדמיה ויחד עם כמה חברים. רונן שובל ואתה ועוד כמה חברה הקמתם את אם תרצו ומה מה מה ניסו לקדם שם אנחנו מכירים את אם תרצו בהקשר של הקרן החדשה זה המבק המפורסם שלכם שחשפתם את הארגון הענק הזה. מה ראית שם שבאמת גרם לך בסופו של דבר לבוא עם זה שהם מסקנות מאוד שונות או מאוד נקרא לזה מקוריות בספר אחר כך. זה לא מאוד שונות זה כמו איזה שהוא אבולוציה זה דברים שקשורים ומתפתחים. אם תרצו היו שני דברים שיש שבערו לנו בהקמת התנועה אחד היה הסיפור שזה היה אחרי מלחמת לבנון השנייה. ועולמות מדבר על ההתכנסות וכל הדברים האלה ואנחנו מבינים שהייתה קלאסי שלהם עם ארץ ישראל וכו' וכו'. אתה מבין שאם המאבקים ינועלו כמו שהם נועלו עד אז המצב שלנו לא יהיה טוב כלומר אנחנו פחות או יותר רבנו רונן. המדברה כנראה יחזיק סטרפו עוד חברים ליאור שורקה נועם אהרון אנחנו מבינים שאם הדברים. התנהלו כמו שהם התנהלו עד אז זה לא יהיה טוב מבחינת האמין ולכן אנחנו מנסים להקים איזשהו גוף שייתן. ידבר בשפה שהציבור יכול להתחבר אליה ידבר ייצר איזה שהוא מסר שהוא לא מסר שנגזר עליו להפסיד מראש. והדבר השני הוא שאנחנו רואים שבאקדמיה המצב הוא הכי חמור שיכול להיות כלומר אנשי האמין. לא רק מפחדים להביע את דעתם בכיתות זה ממש אפילו כבר לחץ חברתי אפילו במסדרונות. ואז אנחנו אומרים מחברים בין הדברים ומחליטים מצד אחד להקים תנועה שתהיה תנועה חוץ פרלמנטרית שמשפיעה על השיח הציבורי בישראל בכללותו. ומצד שני תנועה שנלחמת למען החופש האקדמי באקדמיה למען לתת לאנשי אמין ולאנשים ציוניים גם. דברים גם גם בקבל צורה לאורך הדרך הרעיון שיש לך בהתחלה כשאתה מקים את זה ומתפתח לאורך הדרך זה טיפה שונה זה מאוד מורכב אבל אתה מקים גוף ואתה רואה שאפשר להגיע. בהרבה עבודה קשה וגם הרבה מזל אני חושב שאני לא יודע איך אבל אפשר להגיע לתוצאות במשאבים קטנים המשאבים שלי תרצו משאבים זניחים הקמפיין של הקרן החדשה מ-2010. עד היום זוכרים אותו זה קמפיין שאני חושב שעשה שינוי משמעותי בשיח הציבורי בישראל הוא נתן איפשהו לימין ביטחון עצמי שאפשר גם לתקוף לא רק להיות כל הזמן בבונקר לא רק להדוף את. מתקפה ואת שחידת הפרות הקדושות משמאל אלא מותר לך גם מדי פעם לשחוט איזה פרה שקדושה לשמאל. וזה היה קמפיין של 150,000 דולר זה גרושים במונחים של פעילות של ארגונים חוץ פרלמנטריים בכלל של השפעה לשיח הציבורי בישראל קיצור התפתח. האמת אחד הדברים המוזרים זה שנקרא לזה תדמית הציבורית של אם תרצו איזה ארגון מתלהם ויש אפילו שיגידו פשיסטי אבל בעצם אתה מספר סיפור אחר לגמרי שזה התחיל בתור ארגון. שבה לתת איזשהו תפיסה יותר רחבה באקדמיה שלא למדו רק איזה דוקטרינה אחת נגיד עושים קורס על מחשבה מדינית שלא למדו את רוסו ואת רולס. ואת כל העגף הפרוגרסיבי אלה שגם למדו את ברק את הייק ואת דת עוגבי ולא ככה תדמית הציבורית של הארגון. אלף כי זה אחד מהכוחות של ההגמוניה זה מושג שעכשיו מקשור מושג שטוב זה אחד מהכוחות שלהם כלומר אתה מקים גוף שנאבק בסטימת הפיות נאבק באינדוקטרינציה נאבק בניצול הרעה. של מצד אחד הכוח שיש למרצים בחדרי הלימוד מול הסטודנטים שלהם ומצד שני ממש עובדה. אקדמיה מוטה אולי משתנה מחוג לחוג רמת החומרה של זה מוטה זאת מילה עדינה על מה שקורה באקדמיה באקדמיה אם אתה איש ימין יודעים שאתה איש ימין הסיכויים שלך להתקדם הם קלושים. כולם קולטים את זה תוך שנייה כל מי שנכנס לאקדמיה עד עדיין יושב בהרצאות בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית ומנהל ויכוחים עם המרצה. מנהל ויכוח עם המרצה כי הוא משתמש בעמדה שלו לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו את זה באורמה ואתה מנסה לחשוף למטה עם אנשים שיושבים איתך באולמות טבע שמה את המניפולציה שהוא עושה. אתה מתווכח איתו ותוך כדי שאתה מתווכח איתו איזה עשרה חמישה עשרה סטודנטים הקולניים משמאל מנסים להשתיק אותך מתערבים קוראים קריאות ביניים יצא לך אווירה שלא נעים לך. אתה מרגיש אתה לבד מולה מולה מרצה ומול העשרים שמעזים שעושים את הרעש מנסים להרתיע אותך מלדבר וזה כאילו מייצג כאילו כולם חושבים ככה אתה חושב שאתה לבד אולי של איזה אחד שניים שמסכימים איתך בשביל שהוא בעולם ואז נגמר את ההרצאה. ובהפסקה אחד אחרי השני כל פעם במיוחד בפעמים הראשונות המפתיעים אליך אנשים בשקט תופסים אותך אחרי חצי שעה אחרי שעתיים זה כל הכבוד מסכים כל מילה אתה אתה אתה אתה. אני מדבר איתך אחרי שבוע אחרי חודש אחרי שבועיים באוניברסיטה כלומר הם קולטים בשנייה הראשונה יכולים כבר ידעו לפני שהם נכנסו מהם כללי המשחק ולאיפה הם נכנסים עכשיו כולם יודעים את זה. אנשי שמאל באים ואומרים לך אין סטימטפיות באקדמיה אין אינדוקטרינציה אין חד צדדיות יש חופש אקדמי חופש מחשבתי יש פלורליזם. לדעתי ברוב המכריע של המקרים חוץ ממיעוט שבמיעוט של התמימים הם יודעים איזה טוב מאוד כמו שאנשי הימין וסטודנטים הימנים קלטו איזה תוך שבועיים. ככה גם אנשי השמאל יודעים איזה פשוט מתאים להם עכשיו הדרך להתמודד עם מישהו שבא ונאבק נגד זה להכפיש אותו להפוך אותו לסטימטפיות ולפשיסט וכן הלאה וכן הלאה עניינית. אין דוחות אצל דוחות שבדקו סילבוסים מה נלמד בסילבוסים ועדה בינלאומית כאילו זה נשמע כזה מאוד אם אנחנו מגיעים מהמשיח כאילו הפוליטיקלי קורקטו הפוסט מודרני זאת אומרת מי אתם ארגון. חוץ אקדמי שתגדירו לאקדמיה מה אובייקטיבי איך צריך ללמד מדעי המדינה ואז הבאתם איזה ועדה בינלאומית לא בדיוק הבנתי מה קרה שם לא לא ביקשנו אובייקטיביות ביקשנו גיוון ביקשנו פלורליזם. זה אגב לגיטימי שכל מרצה יחליט לעצמו בדיוק איך הסילבוס שלו נראה ומה הוא למד ומה נראה לו חשוב וכן הלאה אבל אם בסוף התמונה הכוללת. אם אתה מגיע ללמוד מדעי המדינה או סוציולוגיה או היסטוריה ופעם אחרי פעם כל הקורסים הם איפה שהוא שעתוק. מה שעתוק וולטר בינג'מיני כזה של אחד של השני ופס יצור של אותם מחקרים ואותן גישות ואותן שמות ואותן תיאוריות ואין שום גיוון ושום פלורליזם. אז יש בעיה ואנחנו באים ומבקשים את הפלורליזם הזה אז אמרנו בוא נבדוק במקום שרק. כל המצאות הגגג של חוטנו שהאקדמיה מוטב שיש בה אפליה וסלימת פיות נגד אנשי אמין לא מצאנו את זה אבל היה נתונים אמפירים כן אני הייתי שעה כשאני למדתי משפטים אז גם חברה מימין. וגם חברה משמאל כולם הבינו שאנחנו לומדים ברקיזם אנחנו לא לומדים איזה שהיא תואר משפטית חיצונית. זה משהו שהוא מתנגד לברק להפך ידענו של פרופסור שלומד אותנו פרופסור ברק מדינה ומתלמידיו של ברק וגם מועמד לעליון יום אחד הוא באמת היה כבר כמה מועמד לעליון. והאמת היא כשבאתי לדבר איתו הרבה פעמים אחרי השיעור שוב כי פחדתי תוך כדי השיעור לפתוח את הפה ובאמת הסכימתי עם הרבה מהטענות כן השופטים באים עם איזה שהוא סט של פילוסופים. מהבית ואותם מתמיד בפסקי דין הם לא באים באמת עם איזה השראה מכל מיני בתי דין בינלאומיים. ומביאים פנימה אלה רק תבטא דין שהם יחד איתם אותה גישה הם לא הם פחות יביאו את האמריקאים יותר יביאו את הקנאדי כי קנאדי יותר פרוגרסיבי יותר בכיוון שלהם פרופסור ברק מדינה שהיה מרצה שלי הסכים איתי אוף דרקורד אחרי השיעור ומאז אני משתדל כמה שיותר להפוך את זה אין דרקורד. כן אז הם יכולים להגיד לך את זה כמו שאתה בשיחות מסדרון ושלא לציטוט אגב גם אם זה לא רק מחוסר הגינות או חוסר יושר זה מפחד. הם יודעים שמישהו יעז יעז להגיד את זה בפומבי ימצא את עצמו הולה מוקד כאן מחוץ לרשימה של המועדים לעליון. בקיצור צאנו דוח אמרנו בוא נבדוק מה קורה בכל החוגים למדע המדינה באוניברסיטאות בישראל ולכך נוספנו את הסילבוסים כל הזה התחלנו לספור וראינו כמה פעמים. מופיעים המחקרים של הוגים פורס ציוניים נניח אדוארד סעיד וקימרלינג וכאלה ומנגד כמה פעמים מופיעים מאמרים של רות גביזון ואמנון רובינשטיין. לא בדיוק ימין קיצוני שמאל ציוני ואחרי זה אמרנו בחקר הלאומיות לקחתי נושאים שלמה שלמדתי אותם אז הכרתי אותם ואמרתי רגע. קורס אחרי קורס אחרי קורס אני רואה את בנדיק טנדרסון עם קהילות מדומיונות. תן איזה מבוא קטן כי עוד לא עשינו בפודקאסט איזה שהיא שיחה על לאומיות תן ממש שתי מילים על כל התיאוריה של חקר הלאומיות גישה אחת אומרת שהגישה המרכזית שנהנית מההגמוניה באקדמיה. איש הלאומיות היא תופעה מודרנית של המתיים שנים האחרונות נניח ויש הבדלים בין אריק אובסבאום לבנדיק טנדרסון לארנסט גלנר. שרובם היו קומוניסטים חלקם אפילו חברים נניח כן אבל בגדול הטענה שלהם שהלאומיות היא תופעה מודרנית התפתחה בעקבות המהפכה התעשייתית הצורך של האליטות לנצל את הפועלים ליצר איזשהו. נרטיב שיאפשר להם לשלוט במסגרת הגדולה הזאת שנקראת מדינה מודרנית וכן הלאה וכאילו אתה מבין מה שם קהילות מדומיינות זה לא משהו אמיתי זה מדומיין מכיוון וזה מדומיין אפשר למחוק את זה אפשר לחזור למצב הקדם לאומי ואז נהיה כל העולם אחווה אנושית אחת קום בעיה ונחזיק ידיים. אפשר להגיד שזה מדומיין ויש אנשים כמו הובסבאון שממש חושבים שזה תופעה שלילית שמונעת את המהפכה של הפוליטריון ולכן צריך להיאבק נגד זה וכן הלאה ויש גישות אחרות חוקר בשם אנטוני סמית לדוגמה שנתקלתי בספר שוק של חי שנתקלתי בחמישה קורסים באותם, אריק אובסבאון ובן דיקטנטס החלתי לחפש בעצמי והגעתי דרך אסף מלאך דרך זה שהוא אמר שהוא פרסם במקור ראשון לספר של אנטוני סמית ושם אתה רואה גישה שאומרת של לאומיות על פני השטח ובחלק מהמקרים אולי תופעה מודרנית אבל בהרבה מאוד מקרים, יפן המודרני של זהויות עתיקות בנות מאות רבות של שנים או אפילו מציין כמה דוגמאות. לאלפי שנים אמים שיש להם זהות לאומית כבר לפחות אלפי שנים והדוגמה הקלאסית זה עם היהודי ועכשיו איך אתה יכול לשבת באמת יושבים סטודנטים יהודים, שהם יודעים שהזהות היהודית שלהם שהם וההוריהם והסבים והסבתות שלהם וכן הלאה הם צאצאים של 3000 או 3500 שנים של היסטוריה יהודית. אם יושבים באולם ומלמדים אותה רק תיאוריות של הפרדוקס אפילו לא נלמד זה לא קיים ולא שאומרים לך, זה יותר מבוסס אבל יש דעה אחרת שחולקת על זה שאומרת לא זה הם פשוט מוחקים את זה ואז כשאתה בא ונאבק כדי לעשות את הגיוון כדי שילמדו את הכל אתה חושף את זה שיש אתה יום ומסתירים הסטודנטים את עצם קיומה של מחלוקת. אתה הופך להיות סוטמפיות אתה הופך את מי שמקרטיסט ורודף את המרצים וכן הלאה וכן הלאה ואז פרסמתם את הדוח ולא קרה כלום. אחרי שנה פרסמנו אותו עוד פעם וגם לא קרה כלום ואז סינות הקמפיין על הקרן החדשה שתפס להפך את אם תרצו לדמון הגדול ועשנו על ידי השמאל. ואז אמרנו אוקיי עכשיו אנחנו הדמון הגדול ועשנו שכל דבר שהוא עושה מייצר תעודה ענקית בוא נעשה זה פרובוקציה נשלח מכתב איך לקרוא לזה חצי איום כזה זה לא המונח המתאים מין. אולטימטום כזה לריבקה קארמי בן גוריון שומר לה אם לא אלא זה המצב לבדק נותן לא רק תסילבוסים שם אמרנו בוא נבדוק מה קורה במחלקה לפוליטיקה וממשל שזה היה המקום הכי גרוע שם ראיתם תוך 11 חברי סגל קבוע שהיו במחלקה. זה היה באיזשהו שלב תשעה אחרי זה ערד לשמונה. ממש אנשי שמאל הכי רדיקלי שיש לו חברים בארגונים הכי רדיקלים שיש חותמים על העצומות הכי רדיקליות שיש תמיכה באז מבשרה. ישראל מדינת הפרטאית וכן הלאה מטווח הקטיושות יש לומר כן ואז אמרנו עצמנו לאוטימטום ואמרנו לה אם לא תפעלי לטפל בנושא הזה לא אמרנו אפילו מה לעשות. אם לא תפעלי לטפל הזה זה לא סביר כן הסיכוי שאנשי שמאל שמייצגים 2% מהציבור הישראלי בערך זה השמאל הכי רדיקלי שיש. פעם אחרי פעם אחרי פעם איך שהוא כל הכישרון בעולם וכל האינטליגנציה וכל הכיכולות האינטלקטואליות והאקדמיות נפלו במקרה שם על אותם שמונה אנשים. זה כמו הסיכוי לזכות בלוטו כן 2% כפול 2% כפול 2% כפול 2% זה כמו הסיכוי לזכות בלוטו סטטיסטי זה לא יכול לקרות אלא אם כן יש שם. פעולה בשיטת חבר מביא חבר או שמאלן רדיקלי מביא שמאלן רדיקלי אמרנו לה אם לא תפעלי לטפל בזה תוך 30 יום אנחנו נתחיל לתנות לתורמים לספר להם מה קורה פה והם ישקלו את דרכם. וזה עשה מאומת אלוהים הארץ עמוד זה בשער שלהם ומי שם התחיל דיון שאמר לנו אחרי זה אלוף בן אמר לרונן שובל. הוא לא זוכר נושא שגרר כל כך הרבה תורי דעה בכל כך מעט זמן יש שם שלושה מאמרים ביום במשך איזה חודש חודשיים על הנושא הזה כאילו לא נרגעים יש כאלה שכשהוא מתחיל להיצר איסטריה בדיוק יצרים לעצמם מכלום איזה שהוא ממש סוף העולם הם לוחצים על הכפתור. הארץ מתחילים קמפיין מהארץ אוטומטית כל הערוכים של רזי ברקאי. וקרן אויבח וכולם עושים אוספים את הכותרות של הארץ רואים את זה הסיפור שאני רוצה לצלח שמתקפה לדו אגב זה היה תחילת הקמפיין של קצת דמוקרטיה. 1932 כבר כאן זה התחיל מזה כבר בשנות 40 שקוטרות של דמוקרטיה. כן אבל הקמפיין הנוכחי שאנחנו חיים בתוכו כבר עשר שנים שהוא שהוא הבקיע. כן הקמפיין שהפך לנרטיב של השמאל בשנים האחרונות של מחסלים פה את הדמוקרטיה סטימת פיות סד מחשפות מתקפה על חופש הביטוי. שמה זה קיבל את התשובה של השמאל והקרן החדשה לקמפיין על הקרן החדשה בתשובה לזה כלומר אתה בא ומבקש. פלורליזם וגיוון ולהפסיק את הרדיפה והם הופכים לך את זה על הראש משתמשים בכוח שלהם כדי להצייר אותך כאלים כמקרטיסט כסוטמפיות כפשיסט וכן הלאה. ואם נתחבר לשאלה הראשונה ששאלת איך הגענו לספר זה השלב שבו אתה רואה את הכוח של גוף כמו עיתון הארץ. ואת הכוח המשולב של עיתון הארץ שמפעיל את התקשורת שנהנית גם מהיוקרה של הממסד האקדמי והממסד התרבותי. משורת הארגונים החוץ פרלמנטריים שנותנים לזה רוח גבית וכן הלאה כלומר זה מין סימביוזה כזו וגופים שמשתפים פעולה סביב אותה אג'נדה. ואז אתה רואה את הכוח של זה השפיע גם על נבחרי ציבור שלנו אתה קולט פתאום איך הם רועדים ואיך אין להם נחץ מצד נגדי ופה אתה חוזר לקרוא ללחץ של שבוטינסקי כשהוא מופיע לחץ. רק מצד אחד והצד השני אין לו את ההבנה ולא את הכלים להפעיל לחץ נגדי כי אין לך ארגונים חוץ פרלמנטריים תקציב נורמלי אין לך כלי תקשורת ועוד חלפיים ועשר גם מה שיש היום שזה. משתות חברתיות כמעט וגם כלי התקשורת הימניים שהיום יש אותם שהם עדיין בניחיתות אדירה לעומת השמאל וגם הרבה פחות מקצועיים כי לא הייתה שנים להשתפשף וללמוד וכן הלאה וכן הלאה. 2010 היית במצב הרבה הרבה הרבה יותר גרוע כלומר אין לך כלום יש לך לחץ מצד אחד אז אתה מבין שבתיאוריה יש לך רוב בכנסת מעשית הרוב הזה הוא פריח. וכשמפעלים עליו לחצים התקשורת מהאקדמיה מהכל ההון הסימבולי הרי לשמאל יש פה יתרון ענק בהון הסימבלו הסימבולי זוכי פרס ישראל השופטים בדימוס. הגנרלים לשווא אתה יודע בכל סוגיה שעומדת על הפרק. אתה לוקח את המומחים את האנשים הנאורים הנאורים אלה שהם אנשי הרוח אנשי המקצוע וכן הפער הזה באון הסימבולי. יש לו יתרון כי רוב האנשים אין להם את הפני או את הסבלנות להתעמק בכל סוגיה אתה יודע כל אחד בוחר לעצמו את הסוגיה שהוא יותר מתעמק בהם. אם אתה מדמה שאתה לא מתעמק בכלום אתה נהנה בפוליטיקה בשיחות של יום שישי בערב כזה זה הרבה פעמים אני מוצא את עצמי שאני שומע דיון באיזשהו נושא שאני לא מומחה בו. ואז אני רואה את הכוח של ההגמוניה הזו להשפיע אפילו עליי שאני מודע לזה כי כשאתה כשזה נושאים שאתה מכיר אתה אומר היינה מניפולציה. פעם מתחמן בומר מפה הוא מציג את זה בצורה שקרית במסגרת ובשורה שפה הוא עושה טיון הדומינים פה הוא. אתה כאילו אתה מבין את המניפולציה שעושים עליך הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך שיש לך איזושהי דעה. תלוי פשוט הדעה שקלטת אותה מזה שיחה ששמעת חמש דקות בנסיעה ברדיו אחרי זה ראית איזה כתבה בעיתון ולא שמת לב למיפולציה שעשו לך במסגור. ואז אתה מתעמק בזה ואתה רואה את הדעה הנגדית ואתה רואה את הביסוס את המנוי. עבדו עליי כן אז אני עומד להקליט עוד מעט פרק עם זיו מאור על הסכמי נירנברג וניסו להבין יותר את המסגור השמאלני של סליחה משפטי נירנברג. אם אתה לא מבין בתחום הזה של משפט בינלאומי ובכלל של מה זה פשע נגד אנושות וכל הדבר הזה אתה אומר נושא נושא ניטרלי יש פה נאצים הם הרעים גם אני חושב שהם הרעים. יש פה בעלי הברית שהם הטובים גם אני חושב שהם הטובים ואין פה שום דבר בין שמאלי ימין אין פה שום מחלוקת במשפטי נירנברג. ובפרק שנעשה עם זיו מאור הוא ננסה להראות לנו איך אפילו בתוך משהו כזה אבסוליטי וברור של טוב נגד רע אפילו שם יש איזה שהוא מסגור פרוגרסיבי שחשב שנכיר ונלמד אותו ומלווה אותנו עד היום בלחימה שלנו מול עזה. בדברים שבה אנחנו מבינים כאן לראות את המסגור בדברים שאנחנו לא מבינים קשה לנו ואיפה זה מתחבר למה שאני כותב בספר שהרבה פעמים אין לנו בכלל את הגופים את הכלים את האנשים שיהיה להם את ההתמחות הספציפית הזו כדי אחד לזהות, את המסגור לזהות את המניפולציה וכן הלאה ואין לנו את היכולת לייצר את הסיפור הנגדי או לחשוף את המניפולציה וגם אם יש את הבן אדם שהוא איכשהו המומחה והוא קלט את זה והיה ער למניפולציה, אין לך את הכלים לספר על זה לציבור ולהיות מספיק אפקטיבי כדי שזה ישפיע על השיח אנחנו משחקים פה עם ידיים קשורות מאחורי ונניח גם אם היה לנו כלי תקשורת 1 נגיד עכשיו איזה יופי יש לנו את הערוץ 20 ערוץ שעושה דברים מאוד יפים, אבל ברגע שאין לנו תחנת רד אפילו אין תחנת רדיו אחת בישראל ארצית, שלא מולאמת אין תחנת רדיו פרטית אחת בישראל ארצית שמישהו גם אלעד וגם מכירת שמונה יכולים להזים בתחנות אזוריות נמצאות תחת רגולציה מטורפת ומגבלות ואסור להם ככה ואתה מתמודד מול גופים עם תקציבי עתק כלומר אתה אגיד שמקבלת מאות מיליונים שלו, גלי צהל שמקבל עשרות מיליונים ועשרות חיילים שמשרתים אצלם במסקורות של חיילים שאתה יודע במסקורות של עובד אחד בשוק החופשי יכול להשיג עשרה חיילים מסקורות לחיילים. אתה מתחרה במגרש שבו אין לך סיכוי אין לך סיכוי אמיתי לתת תחרות ולנצח עכשיו רק תקשורת 1 רק עוד 20 אז הוא לא יכול לבד לייצר סדר יום תקשורתי הרבה אנשים בכלל לא מבינים מה זה סדר יום אתה עבדת בקמפיינים של הליכוד, בכמה שנים האחרונות וגם לפני כתיבת הספר אבל היום זה משהו שבאמת דורש מספר ארגונים או מספר גופים שידידו אחד את השני, גם שיהיה פודקאסטים ימינים גם שיהיה רדיו גם שיהיה ארצות ספרים. סדר יום יש כמה השפעות מרכזיות לתקשורת על השיח הציבורי כנראה שאחת ההשפעות המרכזיות זה סדר היום על מה מדברים. דוגמא קלמן ליפסקין מפרסם עכשיו סדרת תחקירים על ניגודי העניינים של בית המשפט העליון אנחנו מעדדים את זה בפייסבוקים ובטוויטרים שלנו אולי עושים על זה איזה שהוא הייתם אצל אראל סגל ב 103 הייתם אצל שרון גל אצל פתחי וזמרי בגלי ישראל. איזה טור בעיתון פה טור בעיתון שם אבל בסוף עובר שבוע וזה נעלם עכשיו למה זה נעלם זה הכי חמור בעולם אבל אם אתה לא מצליח לייצר מזה. כשיחסך משהו שהוא עשירית מהחומרה שלו ביחס לפוליטיקאים הימין אני אעכל משהו כזה. אז חרם 7 בבוקר בואו סערת זה וזה וזה 8 בבוקר בואו על התחלת התוכנית. סערת תעתתתתה תשע בבוקר צרה זה ברקעי סערת וואלה הארץ עוד תורדעה עוד פרשן עוד רעיון, אנחנו חוזרים וישר כולם מגיעים לאולפנים כדי להצטדק כלומר ואז יש לך עוד חומר כלומר הבעירה הזאת של אותם אנשי תקשורת. זהו ואז הם מגיעים לאולפנים ואז הם כבר מתראיינים אז יש לך עוד חומר חדש לצטט. הארגון זוהם עצומה מומחים בנאומים. תחלתי חקירה אני לא אחראית על פתיחת חקירות ואני אתך מאומה של שבוע שלם עכשיו גם בראש של האנשים איפה אני אומר שאתה לא מודע למה פולטה וכן מודע למניפולציה בראש של האנשים. בתת מודע שלך אם כל מנהיג ליפסקינג פרסם תחקיר אפילו קראת את התחקיר הזה וזה נראה לך באותו רגע הכי חמור בעולם אבל לא הייתה מזה מדורך יום יומיים שלושה ארבעה. זה בא ונעלם בראש שלך המוח של בתת מודע שלו הופך את זה ללא חשוב אתה אומר אם זה היה חשוב היה קורה משהו. אין אשן בלי אש אתה עובר לזה כמות הפרסומים שהיו פה בשנים האחרונות שכל אחד מהם היה אמור להריד את האמות הסיפים. והכל נעלם זה מתויג לך פה באחרון אפילו אם אתה זוכר את זה אני יש לי את הדעה אני מתעסק את זה כל הזמן אז אני יכול לשלוף עכשיו רשימה של 20 קרים כאלה אבל גם אצלי. הם לא מקבלים את החשיבות שהם באמת אמורים לקבל על אחת כמה וכמה אצל מי שלא מעורב בדברים אלה מנגד כשהם באים והופכים כל זה התבטאות למתקפה על שלטון החוק. הפסטיבל האשר זה נראה לי שם חמור ואז אנשי ימין מרכז אנשי ימין רקים כאלה צריכים להתחיל להצטדק ולהסביר את עצמם זה נכון גם בשיחות בעבודה בפינת קפה. אבל זה נכון גם על חכם חלשים כאלה שקורצים למרכז וחשוב להם שיגידו עליהם דברים טובים בתקשורת כי התקשורת היא המתווך בין הפוליטיקה לציבור לומר זה מין. נחיתות אתה אומר הימין אין לו את הכוח לקבוע סדר וזה לא רק שכל התקשורת שלנו אין להם את הכוח לקבוע סדר גם אם היו רוצים. הרבה מאוד מקלע תקשורת שלנו עוד לא גידלו לעצמם את העמוד שדרה ואת העצמאות המחשבתית שהם באים ואומרים רגע למרות שהארץ וידיעות וויינט. 12 ו-13 וגלי צהל ברשת בית החליטו שהנושא הזה חשוב הוא לא חשוב יש נושא אחר יותר חשוב ואנחנו מטפלים בנושא הזה אין לנו עדיין גם. גם אנחנו בסוף כותב על זה גרמשי על ההגמוניה. היכולת שלה להשפיע גם על האליטה האלטרנטיבית גם על האינטלקטואלים ומעצבי הדעה של מי שמערער על ההגמוניה היא אדירה וזה מאבק. מטורף בכלל לייצר את האנשים שפועלים באמת בצורה עצמאית לא מהדהדים. את השיח של ההגמוניה חושב שרוב האנשים ככה נקרא לזה נורמלים לא מנהלים כל היום כלומר אם אתה איש נורמלי ונגיד אתה מקרה מתאהב בדעות של האמין כל הזמן לריב גם בפינת קפה וגם עם המשפחה. וגם בפייסבוק מול מול כל התיוגים השלילים ומול כל הדברים האלה ועכשיו אתה לא עובד בזה נגיד אתה עכשיו מיינדס או שאתה נגר או שאני לא יודע מה אתה אין לך כוח כמו לריב תאמר די. נמאס לי כבר באמת אישית גם לי שאני מאוד אוהב את כל התחום הזה של פוליטיקה ומדיניות ציבורית וזה נמאס מבגץ כמה אפשר לדבר על החבורה היצירתית הזאת. שוקה כל המציאת עצמה מחדש ומוצאת פרשנות מאוד פטלטלות של החוק וכבר הבנתי זה בשנה א' של משפטים וברק מדינה אמר לי כן הם יצירתיים וכן הם עושים פחות ויותר בראש שלהם. עדיין בשנה א' הבנתי את המשפטים זה לפני כמעט 10 שנים די באמת זה נמאס לדבר כל הזמן על זה וכל הזמן להריב עם אנשים, כמה אפשר גם אתה משכנע גם אני עכשיו בא עומד מול זה קל ומשכנע 70% מהם שהוא צריך להציל ספק בבגץ כמה אפשר לדבר על זה. א' כמה אפשר וזה מתיש אבל זה יוצר יותר מזה קרבן ששמאל לא נעים לך להזדהות כאיש ימין לא נעים לך לבוא לבוא לומר עמדות ימין כי אוטומטית אתה צריך להיכנס למגננה אתה לא צריך להיכנס לביקוח, אתה בעמדת המגנה בביקוח אתה צריך להוכיח שאתה לא עושה טמפיות, צריך להוכיח שלא פסי פשיסט צריך להוכיח שלא גזען אתה צריך כל הזמן להוכיח שאין לך כרניים שהם מייצרים את הכל לא מתווכחים מה תוכן של הדברים שלנו מייצרים לנו דימוי שלילי עושים לנו, דלגיטימה גם אתם שמתם אלה נעמי זאתי קרמה אני קבעה החלטנו שאנחנו לא מסכימים לשחק את המשחק הזה שהוא רק חד שדדי ואפשר שפעם אחת יעשו את זה גם לצד השני, אבל בסוף המטרה הייתה לייצר שיח כלומר אנחנו בנו ושמנו קרן על נו מיכזן עשינו קמפיין ב 150 אלף דולר. אבל בזכות זה שעשינו את זה לא סתם שמנו על הקרן כן הבנו דוח שמצביע שהם נתנו מיליונים על מיליונים כל שנה של דולרים, ל 15 ארגונים שהיו מעורבים ומסרו מידע ונפגשו או שבעדת גולסטון ציטטה אותם כשהיא קבעה שישראל ביצע פישי מלחמה וכן הלאה וכן הלאה כלומר, ובאנו ויצרנו שיח על ארגון כמו הקרן לישראל חדשה שתקציב שלהם היה באותה תקופה 30 מיליון דולר זה גם עליו ירד התנדל 30 מיליון דולר בשנה, של ארגון שאף אחד לא שמע עליו עד אותה תקופה זה היה ארגון שהניע פה והפעיל פה והקים ולמעשה היה הפיבוט המרכזי של מערך של מאות ארגוני שמאל רדיקלי, ואף אחד לא שמע עליו אז אנחנו באנו ואמרנו אנחנו נעשה את הפרובוקציה הנדרשת נביא את המדע שחשוב לנו להביא אותו לקדמת הבמה ובניגוד לדוחות שעשינו על האקדמיה, הבנו שאם אתה רק מביא דוח אף אחד לא מדבר עליו אתה חייב להוסיף לזה תיקה ואיזושהי פרובוקציה ואיזשהו קמפיין, שלוחץ על הכפתורים הנכונים ואז אתה מגיע למצב שהיו שם מאות כתבות על הסיפור הזה בחודש וכולם שמעו על זה והנושא הזה קיים בשיח הציבורי כבר עשר שנים עכשיו, זו לא פרובוקציה לצורך פרובוקציה זו פרובוקציה לצורך מעשי אבל אם נחזור לנקודה הקודמת, השמאל מצליח לייצר מין חוסר נעימות כזו בטח במקומות כמו האקדמיה אפילו בחברות ההייטק בטח במשרדי ממשלה משרד המשפטים, לא נעים לך להזדהות כדתי כימני כמתנחל הכי גרוע כביביסט כלי קודניק לא נעים לך כלומר אתה אתה תעדיף להוריד פרופיל, תעדיף להיות בשקע ומצד שני הוא מציע לך נניח הסיפור של כחול לבן למה היו פה כמה מאות אנשים פה בהפרט שהצביעו לכחול לבן מה הסיפור הזה בכפר אדומים, בגבעת שמואל שם מציעים לך מין כרטיס כניסה זול כזה אתה כל מה שאתה צריך לעשות כדי שלא יתקפו אותך כפלימיטיבי כחשוך כגזען כחול לבן, אצבעת הכחול התקבלת למועדון של יפה הבלורית והתואר היפים והנכונים והאמיצים והערכיים אתה אתה אמנם ימני, אבל אתה ערכי אתה ממלכתי אתה נגד שחיתות קליקוד שחיתות. אתה פעם לא רגשת ערכי אתה תמיד גדלת בקירת 4. כחילוני בקירת 4 זה קצת מצחיק בטח תמיד תהיגו אותך כזה פשיסט אבל אני יכול לתאר את ההרגשה גדלתי בנבא מונוסון, יישוב של מצביעי עבודה ומרץ הרגשתי תמיד שאתה אומר משהו מאוד יפה הוא הרגיש ששום דבר רע לא יכול לקרות לו כלומר הכל הסתדר, כל הסדר הצד הטוב ביותר גם אם יהיה איזה פרשה איזה תרדה מינית לא עלינו איזה מין מעילה זה על המטמס הכל בסוף יסתדר. כאילו משהו מין ביטחון ביטחון עצמי שכאילו בסוף נגיד אבא של גליטב זה היה שבראש רשות נערות ערך אומנם הוא פותר על ידי אופותו התפטר על ידי הליכודניקים אבל. אוכל גמלית גליטב יש לך איפה לנחות ככה יש לך מספיק מוסדות ומספיק גופים. שגם אם תיקח סיכון גם תעשה זה פלטה ואז עובדים פלילים גם אם תעשה לא יודע מה יחליטו להטיס אותך מאיזה שהיא סיבה אפילו לא מוצדקת או מוצדקת יש לך מספיק מקומות לנחות בהם ולהסתדר בהם בימין אתה. אתה כל איש ימין יודע את זה בחיים הציבורי ועל רובם זה משפיע נזרים ומפחדים כל איש ימין יודע שיכול להיות שבאיזשהו שלב אם מצליחו לבעוט אותו מהעמדה שהוא איכשהו הצליח להשתחל אליה. אין לי איפה לנחות עובדים שהוא לא עם חטאות מפה התפיסה המוזרה הזאת שרק הבחירות חשובות ורק הבחירות ישפיעו ואם נבחר ליקוד גדול נמנע משרד שמאל וזה פשוט יעבוד כלומר נלך לקלפי. פעם בשלוש שנים ארבע שנים נצביע ונשלוט וזה זה זה פשוט לא קורה כאילו אתה מתאר בספר זה שהיא מערכת יותר סבוכה שהתחלנו קצת לדבר עליה אבל מאיפה בכלל המחשבה שזה הדבר היחידי. יכול לפתור את הסבוכת מגיע תראה א' לנצח בחירות ולהקים ממשלה ושל חרוב הכנסת זה עדיין הדבר הכי חשוב בפוליטיקה שאני טוען בספר שפוליטיקה היא הרבה יותר מזה. פוליטיקה זו מלחמת רעיונות וערכים והתנגשות בין כוחות ואינטרסים שמתנהל סימולטנית בהרבה מאוד זירות ומגרשים כלומר זה לא רק החיים הפוליטיים הכנסת הממשלה הממשלה טיפול לא טיפול תצליח לקדם מדיניות. אלף מובן לנו מאליו שזה כבר מערכת המשפט אנחנו מבינים שאת המשפט לקחה לעצמה את זה למעשה באמצעות בית המשפט העליון את הזכות הזכות הווטו כמעט על כל החלטה. ומצד שני אנחנו רואים שיש לנו את המשפטי הממשלה שלקח לעצמו את הסמכות לתקוע את זה עוד לפני שהיא יוצאת לו מין כיתור כזה שתי זרועות משפטיות. שמחטרות את המערכת הפוליטית. מתחיל להיות חוקתי ואם החוק באמת עבר כבר את היו ממש בטעות הוא עשה את הטעות בשיקול הדעת נקרא לזה. אם אתה שים את עצמך מראש אתה מתאים את עצמך מראש הייתי לביאתי כמה מהלכים כאלה מלכתחילה הם למדו את הלקח הזה. המילה מראש הפוליטיקאים אני רוצה לקדם מדיניות. רגע אם אני אעשה את זה ככה זה ייתקל במכשול הזה ודינה זילברו המשנה לא היום משה זאתי או היה מה שעצמו אפסול את זה בעילה הזאתי וזאתי. בכלל היועץ המשפטי של המשרד במקתחיל האמץ הרסית החוק וכן לא מלכתחילה מאוד מאוד מסרסים את זה כדי שזה אבוא את המכשול הזה שלו �אזרח פשוט מי שרוצה לנסות לדמיין מה זה להביא חוק אז איך פשוט יכול בעיניי לדמיין מה זה להוציא ראשון עסק שאתה אומר לך טוב אני אבטח איזה חנות שוקולד ביתית. איך אפשר בבית זה אותו ואני אקח מקום בקומה הראשונה באזור המסחרי לא אתה צריך דווקא באזור תעשייה. אז אני בטח על השוקולד אני אביא מבחוץ. כל פעם מקציצים אחרות ועוד פעם גם לא ברורים בסוף אותו אומר שאני משתנים כל הזמן אני אקים מקולד זה דבר פשוט אני אבטח על השוקולד בכלל. זה יגיע לקופה יהיה ואולי. הרעים הקריטריון ברור שאומרת יכול להעביר חוקים כאלה וכאלה וכאלה. אתה אומר טוב למה למה אתם החלטתי מי אתם אתם לא מחוקק שתקבלו איזה חוקים מותר לחוק אבל. לפחות אלה הכללים אני אתים את הסבירות איך אתה יכול להתאים את עצמך בכלל מה שלא תעשה יכול להחליט זה לא מספיק מדעתי זה לא סביר בעיניי. כלומר הכל מופשט מלכתחילה גם צריך להוציא משפטים זה לא חוקתי אין חוקה בכלל כלומר זה הכל קשקוש מקושקש. הכל מניפולציה שבאה ואומרת מה שמתאים לנו עובר ומה שמתאים לנו לא עובר ואתם תתאים את עצמכם מראש ואחרי זה אנחנו נסוע את זה בכל זאת. אז זה המגרש הראשון שאנחנו הבנו אוקיי סוף נפל לנו הסימון בריחור של כמה עשרות שנים חוץ מהפוליטיקה המשפטית כן עכשיו מתישהו גם נפלת לימין התקשורת הסימון של התקשורת. אבל עוד לא באמת יודע איך לעשות תקשורת ימין תקשורת ימין בארץ היא בו זה לא זה לא רציני זה לא שם הרבה מאוד מקרים זה עבדים יש יותר ויותר קולות של אנשים עם חוץ שדרה ועצמאות מחשבתית ואומרים אני. יש לי את הסדר יום שלי ואני קובע את הסדר יום שלי ואני לא מדהד את סדר יום של תקשורת השמאל אבל רוב התקשורת הימנית עוד לא שם יש לנו תקשורת ואז דיברנו על האקדמיה בהתחלה. אקדמיה זאת שנותנת את העונה סימבולי זו שהם הרעיונות שלהם אלה שמחלחלים דרך עיתון הארץ ומתחיל מלמעלה מישהו קודקוד של עולם הרוח. אינטלקטואלים זה פרופסורים זה חוקרים אם זה הוגים ואם זה אנשי רוח מה שמכונה אנשי רוח. אני שמה תיאוריות האופנתיות מחלחלות דרך עיתון הארץ דרך הסרטים דרך המחזות דרך הפובליציסטיקה זה מחלחל איזה שהן שמות קוד מה היום אתה אומר. קצת דמוקרטיה שלטון החוק אתה אתה יכול להגיד עצמו יש לך שיח עובר כל כך הרבה פילטרים ובסוף הוא מרודד ממש לרמת הסאונד בית אתה אומר שתי מילים ארבע מילים אתה אומר סיסמה. וחצי מדינה או כל המדינה עכשיו מבינה למה אתה מתכוון עכשיו בוא אני אסביר תראה כמה זמן לוקח לנו להסביר למה אנחנו מתכוונים היום אתה יכול להגיד מדוע אתה מצביע עם מקבל שמאל. אז יבינו פחות או יותר מי שמעורב בשיח הפוליטי יבין מה אני מתכוון עכשיו את כל מה שהסברתי עכשיו בחצי שעה זו כל מה שאנחנו מדברים עליו בחצי שעה זו במידה מסוימת. יתחילו לא מבינים את זה ברמה כזו או אחרת אבל זה הכוח אתה מייצר מסה של שיח אתה מייצר שיח אקדמי שיח אינטלקטואלי שיח תרבותי שיח תקשורתי פובליציסטיקה דיונים עוד פאנל עוד רעיון עוד שיחה עוד שיחה עוד שיחה. בסוף אתה מזקק את זה והרעיון והמסר והאג'נדה קיימת בכל הרבדים ובכל הרמות שלה ואנחנו אין לנו עדיין את היכולת לייצר את הבאמת את הדבר הזה על כל חלקיו. אז הטענה הגדולה של הספר אומרת פוליטיקה זה הרבה יותר מאשר מי מנצח בחירות זה שורה של מאבקים שמתרחשים סימולטנית וקשורים וסינרגטיים אחד לשני בתקשורת באקדמיה בתרבות בכלכלה בזירה החוץ פרלמנטרית במשפט. וגם בפוליטיקה אז אתה אומר שאלת מאיפה הגענו לדעה הקדומה. שקול פוליטיקה כאילו שפוליטיקה והכל יוכרע שם וברגע שנצביע נכון בקלפי יהיה טוב יש דרך כלל קצת תחושה אני מדבר אישית בהרבה מערכות בחירות לפני שככה קראתי את הספר לפני שהבנתי את התובנות האלה גם חצי בעצמי. הנה הגיע משיח ויינשטיין נבחר להיות משפטי יהיה כזה טוב זה כזה כמו תחושה הנה טראמפ נבחר עכשיו יפסיק הלחץ מהמרגל יהיה פשוט כל המציאות ישתנה. אוהב מנדלבליץ' המזכיר הממשלה היועץ המשפחתי תחושה במשיח ועד היום תחושה של שינוי תחושה של אור סוף סוף יקרה משהו את המשם נשימה עמוקה ומרגיש משהו חדש ללכת לקיצוניות הפוכה באמת איפה שיש לפעמים אני לפעמים אומר שהספר והמאבק שאנחנו קבוצה של אנשים שמנהל את המאבק הזה כבר כמה וכמה שנים. יש לי תחושה שבמידה מסוימת המאבק אצל חלקים מסוימים בימין הוא הצליח יותר מדי כי לפעמים אנשים באים ואומרים לך אה זה לא משנה זה לא משנה מי נצלח בחירות ממלא בית המשפט הילון מנהלת העניינים מלא המשפטנים מנהלים מלא התקשורת והמשפטנים ואסור ללכת לקיצוניות זה לא שהפוליטיקה היא לא חשובה בכלל וזה לא שאם לא תלך להצביע וחמישה מנדטים ימנעים יישארו בבית ותעלה ממשלת שמאל המציאות תראה אותו דבר כי מלא הם שולטים במערכת המשפט ובתקש צריכים לבחר עוד פעם בפריימריזם צריכים לגרום לך לצאת מהבית עוד פעם ויש להם גם לחלקם או לרובם ערכים אמיתיים ותפיסת עולם אמיתית גם אם הם לא מספיק נחושים או מספיק מוכשרים כדי לקדם אותה גם אם הם לחיצים ברמה מסוימת על ידי התקשורת כלומר זה לא שאסור ללכת לקיצוניות שאני רואה אנשים הולכים אליה של זה לא משנה אין לזה חשיבות גם אם הולכים להצביע הם עושים את זה במין חוסר חשק יש לפוליטיקה חשיבות יש לה משמעות העובדה שבנימין נתניהו הוא ראש הממשלה בעשור הא�זירות אחרות עדיין אנחנו חווינו פה את העשור הכי טוב בתולדות המדינה ביטחונית כלכלית מדינית התיישבותית איזה מדד שאתה לא רוצה כלומר אני חושב שזו אחת הסיבות שנלחם למען נתניהו אני חושב שהוא זה שמצליח למרות כל הזיקים אלה שיש עלינו ולמרות שהימין סובל מניחיתות בכל הזירות הללו שציינו ומדי פעם מצליח לגרד איזשהו רוב דחוק וחלקי בזירה הפוליטית הוא מצליח להביא את התוצאות הכי טובות האפשריות בתנאים הללו עכשיו אפשר להתווכח על זה או לא אבל זו התפיסה שלי עכשיו צריך לחזור אחורה למה אומרים לך את זה למה אנחנו חושבים ככה א' כי גם אומרים לך את זה כל הזמן מה אתה רוצה ארבעים שנה אתם כבר בשלטון מה הסאבטקסט של השאלה הזו הסאבטקסט הזה אומר לא משנה מה יש באקדמיה בתקשורת בבית המשפט העליון בתרבות בזירה החוץ פרלמנטרית ביועצים המשפטיים לא משנה למי יש את ההון הסימבולי ואת ההשפעה מי הוא האבימוניה שקובעת מה נכון ומה מוסרי ומה ערכי ומה דמוקרטי ואתה צריך להתגונן ולנסות להשחיל דרך כל הדעה הקדומה הזו את המדיניות שלך השאלה כשהיא אומרת מה אתה רוצה אתם כבר ארבעים שנה בשלטון היא מתעלמת מכל זה והיא אומרת הדבר היחיד שקובע הוא מי מנצח בחירות כלומר א' יש לנו את התפיסה הילדותית הבסיסית הזו של הפוליטיקה אבל ב' גם נוטעים אותה בתוכנו נוטעים אותה וגורמים לו אם אתה מנסה להשמיע איזושהי דעה יותר מורכבת אז אתה תרצן אתה משמיע תירוצים זה לא תירוץ זה ניתוח עומק של מה זה באמת פוליטיקה ואני חושב שיהיה לנו טוב אם נבין מה זה באמת פוליטיקה ונשקיע את המשאבים במקומות הללו אני חייב לומר שעשית עבודה די גרוע בספר כלומר אתה תלוי אותו להרבה אנשים לקרוא אני יש לי בבית ספריית השאלות כזאת שאני נותן לאנשים לשאול ספרים. נתתי זה למספר אנשים שאמרו אני פשוט לא מסוגל לצלוח את העמוד הרביעי חמישי אני כבר בקהל העצבים קשה לי זה זה כאילו ואתה מתחיל בבגין אתה אתה שוחט את הפרעה הכי קדושה. אני תגובות קיבלתי מאנשים 1 עומדת מה שאתה אומר כלומר זה מאוד מאוד מתסכל מצדשני הספר לחלק יותר ומאוד קרי אומר בוקר אם אתה קורא אותו מישהו טנופה ואתה אתה קורא אותו מצד לצד. וזה באמת עולה לך בהרבה מאוד עצבים כי אז לשמוע להיות איש ימין פה שמבין את המעורב באמת ובודק מה קורה. זה הכי מתסכל בעולם שיום כבר כמעט כולם בימין מבינים את זה אני חושב שמה שקרה פה בשנים האחרונות שכבר עושרו המסכות. פעם זה היה לך בתחכום, פרשנות של חוקי יסוד, מידתים, מבחן הסבירות, המבחן השלישי. אהרן ברק אלגנטי ברמה אלוהית, באמת, הוא טוב. זה תחכום, זה תחכום, זה אורמה, זה מניפולטיבית, היום זה לא. היום זה פטיש חמש שיורד לך על הראש יום אחרי יום אחרי יום, בעזות מצח, בחוצפה, מהמקפצה, ואני מרוצה שזה ככה. כי אני אומר, לכתי לכם במשהו ארטילאי, כמו אהרן ברק. אי אפשר ללכת בזה זה ארטילאי, אבל בכוחנות של אגף חקירות, והפרקליטות, ושי ניצן, וכתבי האישום המופרכים האלה, והסטנדרטים הכפולים שאתה רואה אותם כל יום, והאלימות והבריונות, והניסיון שלהם להפוך כל ביקורת הכי לגיטימית להסתה, והניסיון שלהם לסתום לנו את הפה, והזה שהם לא מכילים על עצמם את המבחנים, ומה שיוצא עכשיו עם החשיפות של ראיילה חסון על מנדל בליט, והתגובה שלהם, וזה שהוא לקח לעצמות הסמכויות של פרקליט המדינה גם, כל הדברים האלה, הם כבר מקדישים את השעה שאני חושב שכבר, את הדברים שאנחנו אומרים עכשיו, אם היינו אומרים אותם לפני שלוש שנים, לפני חמש שנים, לפני עשר שנים, חלקים גדולים בימין, הם אומרים לנו, אתם קיצונים, אתם מגזימים, היום אתה צריך להיות הבן אדם הכי נאיבי בעולם, והכי מנותק מהאירועים בעולם, כדי להגיד לי, אני ימני ואתה טועה, יש עוד בודדים, בודדים, בודדים, אבל כבר אין כאלה. בוא נדבר על ראשון הניברלים בליקוד, על בגין, וככה אני מנסה להבין איך הכל התחיל בעצם, אני חושב שהוא לא ראשון הליברלים באמת, הוא גדול הליברלי, הוא גדול, נקרא לזה התמימים, הג'נטלמנים, אנחנו ליברלים גם אתה וגם אני ליברלים אמיתיים, אני מדבר איתך על ליברלים במובן התקשורתי שהשמאל מי תשתמש בו, אבל בגין הוא גדול הג'נטלמנים, האנשים, האיש הממלכתי, האדר הבטרי, באמת הוא שם, אבל הבנתי זה בזכותך. ברמת העומק, ברמת האישות, בגין הוא באמת כזה, הוא היה בן אדם עצילי, הוא היה בן אדם פלורליסט, ליברל, הוא היה בן אדם שאומר, זה ששמאל פגע בי ושתיק אותי, אני לא אעשה להם את זה, וזו תכונה שצריך להציל אותה, האדר הבטרי הזה, זה תחושה שצריך להאריך אותה. סתם נספר סיפור קטן, שלא קשור בכלל לפוליטיקה, שבכלל לא קשור למפאי, שבכלל לא קשור להגמוניה, בגין יורד מהמטוס בקהיר, שהוא נוכל להיפגש עם סדת, הוא יקח חלק מהמסע המתן לשלום, והוא מנשק את ידו, את ידה של אשתו של סדת, עכשיו בעולם הערבי זה דבר שלא יעשה, אבל הוא ג'נטלמן, הוא ג'נטלמן אירופאי, עכשיו למחר, למחורת בבוקר הוא הולך לישון במלון, ולמחורת בבוקר כל העיתונים במצרים מלאים בזה שהוא השפיר את סדת, שהוא ענס, כמעט ענס את אשתו, זה לא, זה פסניש ביידיש, זה לא שייך לנשק את היד של אישה ערבית, אתה לא מבין איפה אתה נמצא. כן, אז מצד אחד יש מה להאריך בזה, וההדר הבטרי זו תכונה שאני חושב שחבל שאין לנו יותר ממנה, אבל אתה יודע, יש את המקום השני שבו אני חושב שזה נהיה חייליידים של בגין, או הבן של בגין, בני בגין ודומיו, דן מרידור ואחרים, הם כבר הפכו את זה לפוזה של הדר הבטרי, זאת אומרת, אתה עסוק בלהראות כל יום את הדר הבטרי ואין לך שום קשר, כשמישהו בועט לך, אני לא יודע, מישהו מקייס אותך, רבוטינסקי אומר, לעמוד דום, כשמקייסים אותך, כשמישהו מרביץ לך, אתה לא עומד ואומר לו תודה, זה לא הדר, זה טמטום. עכשיו, מנחם בגין, אני חושב, היה במידה מסוימת גם תמים, לא רק עציל ולא רק עם הדר, ולא רק עם שביל. מה אומר, הוא נכנס למשרד ראש הממשלה, התיישב בכסא המרופד, ומה העניין אותו? בגין בא, ואני מצאתי מאמר בביטויון חירות מ-51, אני חושב, 50 או 51, שבא ואומר, שבדמוקרטיה, הממשלה באה והממשלה הולכת והפקיד לעולם נשאר. ה-Civil Servant הבריטי. התפיסה הבריטי של ה-Civil Servant. וזו פשוט תפיסה לא נכונה, כי יש דמוקרטיות אחרות, שבהן, לדוגמה בארצות הברית, איך שנכנס ממשל חדש, עשרות אלפי משרות. כן, הדואר מתמלא במכתבי פתורים. ואז אתה מחליט את מי אתה משאיר ואת מי אתה מחליף, כדי לקדם ולעסם את המדיניות שלך. ומה שקרה, אמרו לך, מה אתה רוצה, אנחנו לא נרדוף את מפאי, כמו שהמפאי ניקים רדפו אותנו בתקופת הפנקס האדום. עכשיו, בין לרדוף אותם, תמונת מראה של הרדיפה שלהם, לבין לפתוח את השורות ולעשות דמוקרטיזציה של מוקדי הכוח, יש קשת סלמה של אפשרויות. והקשת הסלמה של אפשרויות אומרת, אם עד היום אנשי האמין לא יכלו להיות פרופסורים באקדמיה, ולא יכולו להיות שופטים. ולא יכולי להיות בראשות השידור, ולא יכולים להיות פקידים בכירים, וכילו. ולהוציא ספרים. ולהוציא ספרים, ולא יכולו להתקדם בצבא, אני לא אעשה את ההפוך שעכשיו אנשי שמאל לא יוכלו, אלא אני אפתח את זה שתהיה דמוקרטיה אמיתית. זאת אומרת, אם אתה עצמך מבין, ובגין ידעה, זה אבסורד! בגין ידע שהייתה את הרדיפה הזו, כי הוא חוו את הרדיפה הזו. אפילו לא קראו לו בשמו. קראו לו, החבר הכנסתי שיושב ליד בדר. בקינויים, אנשי ימין רעבו ללכת בתקופת הפנקס האדום. לא היה להם משרות, הם לא התקבלו לעבודות. אנשי ימין שכן קיבלו עבודה פחדור, הם הוצרים להחזיק פנקס אדום גם כשהם לא הבינו. פרופסור לא הצליח לקבל עבודה אפילו בתור מורה, ויש לי הרבה כבוד למורים. ואז אתה אומר, רגע, אם אתה חווית את הרדיפה הזו, נבחרת לשלטון, כולם מצפים לך, כולם הבינו, אנשי שמאלו, שמעתי סיפורים מהאנשים, וגם אחרי זה מצאתי עדויות לזה בכתובים, אנשים כבר הכינו את מכתבי הפיתורים שלהם, המנכאלים, הפקידים של מפאי, שב-77' הם אמרו, טוב, הממשלת ימין נבחרה, המובן מאליו שהוא יחליף אותנו. ואז בגין בא ואמר, בנו לשרת, לא לרשת. זה היה המשפט שלו ממש יום אחרי ה... האמת היא שזה קורה עד היום, אפילו בקרב הזה שהם לא נקרא לזה, נגיד, בנט ושקד, שבאו עם איזה שהואגל חדש ולשנות. אז היא השאירה את אמי פלמור. גם בנט השאיר את מנכאל המשרד הקודם, וגם האלת שקד. עכשיו ניסיתי להעביר איזה מסר לשקד, והצלחתי גם, של מה פתאום את משאירה? והתשובה היא תמיד מגומגמת, תמיד כזאת, לא, אני לא רוצה לצורבים, יש לי קרבות יותר חשובים. תמיד זה איזה מין משהו כזה של, אני רואה תמונה יותר רחבה, תאמין לי, היא תעזור לי לקדם את המדיניות. כי מה קורה? פוליטיקאים, בכלל, כל בן אדם, הוא לא רוצה ללחמות במיותרות. כלומר, אתה בא ואומר לעצמך, מה אני צריך לתקבל שזה יכול? אתה יודע, אני חושב הפוך, אבל הנטייה הטבעית שלנו היא להגיד, אם אני יכול לעשות את האג'נדה החשובה לי, אחד, שתיים, שלוש, את החמישה דברים שחשובים לי, בלי להיכנס לבזבז אנרגיות שיעבדו לי בהון סמלי או ביוקרה או במעמד או בהשפעה, על אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה דברים אחרים, אז אתה מעדיף לוותר עליו. עכשיו, השמאל מייצר מלחמת עולם וסוף העולם ותחושה של קץ הדמוקרטיה ותחושה של היסטריה מכל מינוי ומכל צעד שלטוני ומכל מדיניות הכי מינורית שיש. כלומר, אם אתה מייצר מלחמת עולם על כל מהלך מינורי, אז גם אם תפסיד את המלחמה הזו, מנעת את השינוי המג'ורי. והשמאל מבין את זה, ובימין, לא מבינים את זה. לא מבינים את זה, א' כי אנחנו לא מספיק, אין לנו מספיק תחושה פוליטי ולהבין את הציניות, נניח, של השמאל. חסר לנו להבין את הציניות של זה. הכל מניפולטיבי שמישהו החליט, אף אחד לא צריך להחליט אפילו, זה כבר, אתה יודע, התוכנה כבר עובדת. הימין רוצה לעשות משהו, השמאל, אוטומטית, כולם מהדהדים את זה שזה קץ הדמוקרטיה או מתקפה על שלטון החוק או פשיזם או גזעני, או מה שלא יהיה. שעות שידור סלמות, ואז יש לך את האנשים הרכים באמצע שאתה צריך להסביר להם, לא, זה לא קצה הקטע וכן הלאה וכן הלאה, אל תמיד, באמת, מנהל מלחמת עולם סביב כל דבר מינורי. לפעמים אתה תנצח את זה, אבל בטוח שלא תגיע לשינויים המג'ורים, וכמו שאתה אומר, הרבה מאוד אנשי מבטרים על המאבק מראש. הם רואים את הבלאגן, הם רואים את המומות, הם אומרים, אני צריך את זה. למה אתה נתפל דווקא לבני בגין, ספר על הסיפורים אם תרצו ואיתו, אני אגיד משהו קטן על בגין, בני בגין היה חבר כנסת לאורך הרבה כנסות, והוא, מכיוון שהוא הצנוע באדם, אז הוא גם נסע באוטובוס, וזה בעצם הזמן שלו, אבל זה בעצם לא הזמן שלו, זה הזמן של כולנו, והדבר בעיניי יותר חמור, הוא לא לקח לעצמו עוזרים פרלמנטריים, כלומר, בוא נראה מנכל בתפקד בחברה ומביא אותה לאחוזי צמיחה משנה לשנה של 10% של 5% שזה גם אחוזי צמיחה יפים, בלי צוות, כלומר, איך אתה בשם הצניעות, בשם נגיד יבוא מנכל ויגיד אני עכשיו רוצה לחסוך כסף לחברה, אני לוקח לא מזכירה, לא נהג, אני לא לוקח תקציב גדול ללשכה שלי, שתהיה לשכה מכובדת, שיבוא אנשים וזה, לא, אני דוגל בצניעות, ובני בגין, לא, אין לו עוזרים, עכשיו איך אתה מקדם מדיניות מול מי שאין לו עוזרים. פעם הייתי חושב שזו פשוט גולמיות, זה פשוט מין גולם חסר טועלת, טמימות, נאיביות, חוסר הבנה של איך הדברים עובדים, היום אני עוד יותר ציני מזה. היום אני בא ואומר לא אכפת לו מזה בכלל, יותר חשוב לו, מאשר לקדם מדיניות ימין, יותר חשוב לו שיגידו עליו שהוא צנוע. יותר חשוב לו, שיגידו ליל שהוא ערכי. וגזעני אומר לך שזה כבר לא האצילות זה לא הממלכתיות זה לא הדר הבתארי של אבא שלו שבאמת היה כזה אלא יש לו איזשהו צורך פסיכולוגי להראות כל הזמן כמה הוא צנוע כמה הוא ערכי כמה הוא ממלכתי כמה הוא הבתארי האחרון כמה הוא הדמוקרט הפלורליסטי מהדר הבתארי הז'בוטינסקאי הרוויזיוניסטי בניגוד לכל האחרים כלומר אני חושב שבעמדה מסוימת זאת אפילו הוכחה אי אפשר להוכיח זה לא מדע זה לא פיזיקה אבל במחשבה שלנו תנסה להבין מה יכול לגרום לאדם לנסוע באוטובוס לעבוד אבל להשחית את זמנו של שר בממשלה שחבר בשישייה שמנהל דיונים על הגרעין האיראני לגרום להשחית את זמנו על נסיעה באוטובוסים ומה יכול לגרום לו לזה שהוא לא ירצה לקחת יועצים ולשכש את העבוד אצלו זה כנראה חוסר אכפתיות מהדבר עצמו למה אתה תועל הוא מפסיד את היכולת לקדם את המהלכים כמו שצריך ולעסוק בהם כמו שצריך הוא מרוויח יחסי ציבור טובים ואתה מבין שכנראה יחסי הציבור יותר חשובים לבני בגין הצנוע הידוע מקידום האג'נדה בשמה הוא נבחר מה אתה עושה שם אתה נשלחת לשם כדי לקדם אג'נדה אתה אפילו לא לוקח עוזרים שיעזרו לך לקדם את האג'נדה הזו עכשיו אם הוא היה בא ומצליח אם היית בא ואומר לי בסדר הוא לא לקח עוזרים והוא נוסע באוטובוס אבל תראה את רשימת ההישגים שלו הייתי אומר לך תשמע הוא פנומן הוא לא צריך עוזרים הוא לא צריך יועצים הוא יכול לעשות את זה תוך כדי נסיעה באוטובוס הייתי מוריד לפניך את הכובע ואומר סבבה זאת הדרך שלו אין לי בעיה אבל אין לו שום הישג הבן אדם היה שם איזה 25 שנה בכנסת הבן אדם היה שר לא יודע בכמה ממשלות שלוש ארבע ממשלות אין לו שום הישג שאתה יכול להצביע עליו מה הדבר היחיד שאתה זוכר מבני בגין תקשורתית דברים פוליטיים שהוא עשה בהם שהוא תקע מקלות בגלגלים של חקיקה ימנית כלומר כל מה שדיברתי עליו לפני זה שיש להם את היכולת להפעיל את הלחץ אני חושב שבמקרה של בני בגין הם אפילו לא צריכים להפעיל את הלחץ המערכת של התנאיות האילוף עבד כנראה כל כך בהצלחה כשהוא היה ילד כשהוא היה צעיר שגיבש את התודעה שלו שהימין היה ממש ממש נחדף הוא גדל לתוך ילדות שההורים שלו היו נחדפים ודומה ציפי ליבני ודן מרידור וראוני מילור ואהוד אולמרט הם גדלו לתוך כל כך הוא שונא כי לאהוד אולמרט עדיין היה חוץ שדרה הרבה מאוד שנים ובאיזשהו שתם הוא נשבר אבל החברה האלה גדלו לתוך כזו תרבות של רדיפה כוחנית ואני חושב שמה שהכי עשה את זה שהם יותר מהרעב בבית וזה שהורים לא מצאו עבודה או לא התקדמו לא קיבלו את הכבוד שמעוררים לו אני חושב שמה שהשפיע עליהם מאוד זה הון הסימבולי הזה העובדה. שהם גדלו בשכונות הם גדלו ברחביה או שהם גדלו בשיקון עובדים שם בתל אביב. והם הלכו לצופים הם הלכו לבית ספר תיכון הם תמיד צריכים להצטדק ולהסביר את עצמם והם היו פשיסטים אני חייב לספר סיפור סתם אישי אני גדלתי שוב בישוב שמאלני ואני זוכר שגם אני הייתי כמובן בתור ילד בכיתה ב' מה מה אתה מבין בפוליטיקה. ובאמת רבין הרצח שהייתי בכיתה ב' ואני זוכר שהגענו לכיתה וידענו שאחד מהחברה ההורים שלו חשבנו שמצביע ליקוד. וישנות ברצח רבין אנחנו ילדים בכיתה ב' כלומר אני רק חושב על הלחץ המנטלי שהפעלנו אותו ילד ואתה מדבר על שנת 95 עכשיו 95 זה לא 1960. ב-95 חצי מהעם הוא ימני ב-1960 תנועת החירות קיבלה לא יודע כמה 12 מנדטים 8 מנדטים 17 מנדטים זה הזז כל הזמן זה המיעוט. קטן נרדף הם גדלו נרדפים על אמת ואני חושב שזה טביע בהם חותם ואז כשהם הגיעו לשלטון אתה אומר למה אנחנו מצביעים במידה מקבלים שמאלו למה לא שלטנו. ממשלות הימין הראשונות רוב הליקוד היה מורכב מבני בגינים דן מרידורים אורי אלין שאחרי זה מתגאה בחלקו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובכוח שהעניקו לארון ברק ולמפכה שיפוטית. דן מרידור שהיה גם כן מנוע בסיפור הזה והיום הוא יושב ראש דירקטוריון בצלאל כאילו מבין פתאום. מה יש לדן מרידור להיות אלף אם דן מרידור היה שנשאר איש ימין איש עקרונות ימני שנאבק למעלה נשאר כמו נתניהו נניח שזה מתחיל באותו מקום. אם אני שואל מה זה היה לו סיכוי להיות יושב ראש דירקטוריון בצלאל היה לבן שלו סיכוי להיות שחקן תיאטרון בישראל. אין חיה כזאתי זה לא מבינים את הכללים ברורים זה בדיוק שאתה מפיאות אתם זה עדיין אני כבר הרבה פחותמים אני כבר לא בא ואני חושב שנצליח לשכנעת אנשי השמאל שאני צודק שהם מופיות. הרבה מאוד לא מעורבים פוליטית ואת האנשים שלא מתמקדים. עומד מישהו מאיתון הארץ במתווכחית לבוא לשום מקום הוא משתתף באיזשהו פאנל עם אנשים מאירגוני שמאלו אנשי אקדמיה מסמול שמעורבים פוליטית. התחושה שלי, שהם יודעים טוב מאוד שאני צודק, הם פשוט, אני מייצג את הצד החשוך, האלים, המסוכן, הפשיסטי, זה שזה רעפורנות שראינו לאן זה מגיע, כלומר התפיסת העולם בשמאל הרדיקלי היא כל כך דיכוטומית, מבחינתנו הם באמת בטוחים שבתוך כל אחד מאיתנו מסתתר נאצי קטן או לפחות פשיסט גדול, והם האליטה הנאורה והמתקדמת, זה ארון ברק מפורש, זה המנוע של כל הסיפור הזה, הם הנאורים והמתקדמים והם צריכים להציל אותנו מעצמנו ומכיוון שהציבור פה הולך ימינה, והוא בעיניהם חשוך ופרימיטיבי ומסוכן ואלים וגזען וכל מי שאדם דתי או מסורתי או בכלל לאומי, זה נתפס בעיניהם כאיזושהי סכנה גדול, חובתם המוסרית זה לעצור את זה, הם ברזיסטנס בכלל, הם ברזיסטנס האקדמי והם ברזיסטנס המשפטי והם ברזיסטנס התקשורתי, אבל מה עם הסיפור הישי עם בגין, אחר כך גם הוא השפיע על היחסים שלך עם אשתך, על מי מוריד את הזבל, תן לי לזכר זה התחיל להתגלגל בכלל, אני זוכר ממש בימים שהקמנו יותים תרצו אז היינו מפגשים במרכז מורשת בגין, ואני זוכר שרציתי בכלל לדבר איתו בכלל, קלטה שזה לא מעניין את הביניה, ממש לא מעניין אותו, לא מעניין שקם ארגון חוץ פרלמנטרי, שרוצה להילחם למען חופש אקדמי ונגד סתימת פיות של אנשי האמין באקדמיה, ומי שלא מעורב פוליטית או בארגונים כאלה, לא יודע כמה זה כן מקובל שחבר כנסת מהשורות האחוריות סך הכל בן אביגין לא שר הביטחון חזר לפוליטיקה, מה זה שמחים להיפגש בדרך כלל אם הם באמת אנשי אמין, הם אמורים בוא נשב ותזמין אותי, והיה וקו מוחלט אם תרצו היא הייתה אחת הארגונים הראשונים שהרקמו מאז עוד כמה וכמה ארגונים התנועה למשילות וכהלת וישראל שלי, ומילואים ניקים בחזית ושפי פאס ודרום תל אביב, כמה עוד הרבה גופים מפחיד לא היה כלום היה מועצת ישע זה בערך זה בערך מה שהיה, ואז אתה אתה כולה שלא מעניין אותו אז כבר נעיר לי איזה שהיא נורית הזרה בקיצור ואז עשינו את הקמפיין נגד הקרן החדשה ותשמע, זה תפס כמו אש בשדה קוצים והם חטפו מכל הכיוונים וחלק מה שעשינו בקמפיין הבאנו אנשי שמאל ציוני לתקוף אותם צריכנו להביא אנשי, שמאל ציוני ואנשי מרכז שבאים רגע רגע רגע להציג את ישראל כהתגלמות הרוע עליה אדמות לממן ארגונים כמו בצלם כמו שוברים שתיקה, ארגונים שאחרי זה מוסרים מידע לוועדות גולדסטון או אנשים שמעידים בפני רדה גולדסטון שמצטט אותם, זה לא לגיטימי וזה לא ראוי וחשוב שנכיר את זה, והם חטפו מכל הכיוונים לא צריכים לבנות קו הגנה ואז פתאום נקבל טלפון כשבאמת הם בתוך צונמי ואנחנו על הגל כן תפתח רדיו, רדיו בני בגין מדבר על הקמפיין שלכם על הקרן החדשה ואני עוד כנראה קצת תמים חיינור 2010. ואז אני שומע את בני בגין בא ואומר שהוא נפגש עם אנשי הקרן החדשה ורופאים לזכויות אדם ומציגו בפניו מסמך שמוכיח שמדובר בטענות שקריות וכן הלאה וכן הלאה עכשיו אני מכיר את המסמך הזה זה מסמך שחיבר דוקטור אמיר פז פוקס, מניפולציה סטטיסטית מניפולציה סטטיסטית אם אתה רוצה יכול לפרט אותה עכשיו הוא דוקטור לגיאולוגיה הוא לא ילד אני פולטתי אחסוך את כל הסיפור הארוך, הוא לקח את כל מאות ההפניות שאמרנו שזה המקרים שבהם צוטטים בערות שוליים ארגוני הקרן חדשה כאלה. ובה ואמר אלה לא רלוונטיים כי הם בכלל לא ברצות אזה אלא ביודע ושומרון אם ריקה אלה לא רלוונטים כן בכלל מהתקופה שלפני עופרת יצוקה אלה לא רלוונטיים כי זה משהו אחר מוריד שם זה שלושה קריטריונים. מוריד מוריד מוריד מוריד נשאר עם איזה 14 הפניות מתוך איזה 200 שאנחנו ארנו עליהם ואז הוא אומר רק 14 הפניות מתוך 1400, לא זוכר כבר את המספרים בדיוק, 18 מתוך 1400, רק אחוז נקודה שלוש לא 92% כמו שאמרו, מה המניפולציה בסוף? הוא הוריד את הכל מהמכנה, אבל במונה הוא לא נהגה. אם אתה רוצה לבדוק מה היחס, אם אתה אומר זה לא רלוונטי וזה לא רלוונטי וזה לא רלוונטי אז אתה מוריד לא רק את המונה של מה שמצאנו, תוריד את הרגע תשאיר רק את הערות השוליים גם במכנה למטה לא רק במונה למעלה ואז אמרתי טוב עבדו עליו, הבן אדם בא והוא בא והוא יוצא להגנתם נפגש אני מראה לו טלפון, אולי שעה אחרי הרעיון שלו ברדיו ואני אומר לו שלום מדבר ארסטד מורמי אם תרצו הייתי שמח להיפגש איתך, זה יכול לעשות תחיקוי אבל עזוב אותך, אין לי מדבר אמרת לו ארסטד מורמי תרצו הייתי שמח שמעתי את הרעיון שלך ברדיו והייתי שמח להציג לך את הדברים שאנחנו רואים אותם את הצד השני, איני מעוניין בכך אין לי מעוניין בכך אין לי מעוניין בכך תשמע לא מתאים לי אני עסוק, אם נפגשת עם אנשי הקרן החדשה שתוקפים אצל. ימינה ואני חושב שאתה מציג אותך עובדות לא נכונות אתה מציג את עצמך כליברל כפלורליסט תשמע אותנו תחליט מה שאתה רוצה אבל תקדיש לי חצי שעה מזמנך תשמע, לא תוכל לכפות זאת הלאה להמשיך לעשות שכנעה עוד קצת זה לא תחופפת ידי אתה יודע הכל עם פטוס כזה לא יכול להגיד לא תקופפת, לא תחופפת ידי ומאז אמרת זה שפיע על חיי ניסוי שני מאז כל פעם שאשתי אומרת לי להוריד את זה ואני לא תוכל לכפות זאת הלאה נגיד מאז כבר. הייתה תקופה שהייתי עושה את זה אבל כבר עברו 10 שנים ואיך להפנות השתיק. כן מה לעשות. אחד הדברים המעניינים שאתה נוגע בהם בעיניי בספר זה זירת התרבות וזה נראית כמו זירה שוב אם אתה לא מבין אותה ואתה לא מכיר אותה אין סרטים ישראלים טובים יותר. היה עידן בסרטי הבורקס שגם נקראים סרטי בורקס בתור זה יש לנו המון יצירתיות באמצעים. והמון אנשים מאוד מוכשרים אני מכיר אישית שבתחום הקולנוע בתחום של הפקות בתחום של פרסום הרבה מאוד מסדרות שנמכרות לארצות הברית. ואחר כך מופצות בכל העולם המסדרות שנכתבות כאן בישראל ואנשים רואים אותם בשקיקה בחול בתחום הקולנוע. יוק אתה בטוח שפשוט לא מוצאים את הסרטים מה קרה שם בתחום התרבות למה הוא כל כך חשוב. בסוף אני חושב שאיפה שאין באמת יצירתיות איפה שאין באמת חופש יצירה איפה שאין באמת פלורליזם ויש יותר ניסיון לקלוע לטעמם של הלקטורים ולהתאים לאיזושהי אגנדה שהיא אגנדה הנכונה וכן הלאה וכן הלאה. זה לא הבעיה של התרבות בתרבות יותר קל לראות את זה אבל לא יכול לצמוח משהו בעל ערך כשאין באמת. כל מה שמצפים לך המערכת הפעלה היא מאוד מאוד פשוטה אתה צריך לשחוט פרות קדושות אתה צריך לבקר את הדברים המאוד מאוד ספציפיים כמו שאומרו בלטמה שיצאו סרט כלשהו ללקטורים וזה מסור זה מערכון. אני לא מבין איפה הרבים בסרט אין ערבי מה זאת אומרת אין ערבי בסרט קח את הסיפור של רוי אורנשטיין. אני רוצה לעשות סרט המבצע מוקד זה אחד המבצעים הצבאיים אני למדת בכל אקדמיה של חיל האוויר בעולם תוך כמה שעות חיל האוויר הישראלי השמיד את חיל האוויר המצרי ואחרי זה עשה את אותו דבר עם חיל האוויר הסורי. ואתה בא ומסתכלת איך היה את מלחמת ששת הימים ממש בשעות הראשונות ואתה אומר וואנה. רוצה לעשות סרט הגיש לתסריט ואז כתוב לו שם בתשובה התסריט מעודק כתוב היטב אבל חסר הממד האנטי מלחמתי. הוא רוצה לעשות סרט שמציג את הגבורה ואת הגאונות הצבאית נניח כמו מידווי בראזן אמס כאילו אחים ללשק אנחנו מבינים את זה כנראה יוצאים מאיזושהי נקודת הנחה שאנשי ימין לא מבינים שמלחמה זה רע. כנראה שבמוח שלהם הם חושבים שאנשי ימיני מחרחרי מלחמה ואם לא נעשה סרטים שכל יום יסבירו שכל סרט וסרט שנעשה בישראל יסביר שמלחמה זה רע. אז חלילה ציבור פה דולר לתמוך במלחמות ולהיות מלחמתי ומיליטריסטי ומחרחר מלחמה ולכן חובתנו כרזיסטנציה תרבותי שיושב על השלטר בתפקידינו קלקטורים. שבוחרים ותפקידו להבדיק שכל סרט יהיה בו את הממד המלחמה האנטי מלחמתי אתה מבין את הדעה הקדומה אבל מה הפעם הדינמיקה שאמרתי עכשיו לא באמת עברה בראש של אלקטרון. אבל זו הגדולה של הגמוניה זו הגדולה של אליטה שהקודים שלהם כבר הוטמעו כל כך בבנייבשה כל התהליך הזה שתיארתי פה עכשיו הוא קורא טבעית בלי שהבן אדם מודע לזה בכלל שזה התהליך כמו ילדים בני שנתיים, משחקים בפלאפון ולא מבינים שום דבר בטכנות ולא צריכים להבין עשו את האלקטורים ותוכנתו הם תוכנתו מובן מאליו שבסרט המלחמה, צריך להיות ממד אנטי מלחמתי הוא לא מבין בכל שעותה פוליטית שהוא אומר את זה הוא לא מבין שהוא משתגע בזה אינדוקטרינציה פוליטיקה הוא לא רוצה לעשות סרט שמסביר את הממד אנטי מלחמתי המובן ומעליו שכל הצופים שלו, לא רוצים ללכת למלחמה ולא בא להם להריג במלחמה לא בלם שהבן שלהם ירק במלחמה ולא בא לראות סרט פדאגוגי, בא למרות סרט העקשן הדבר הבסיסי הזה לא אז זה המצב שלך רוח לאלקטורים, איך יצמח משהו בעל ערך כלומר זה גם מוטה ומאל תרנתיבה אני שומע את הימין המשכילות הימין הביקורתי וואלה כל מה שיש לכם לומר זה רק ביקורת ביקורת ביקורת ביקורת. בואו תנו פעם אחת איזה שהיא סיסטמה משהו שיכול לעבוד משהו שהוא אלטרנטיבה כל הזמן לבקר את המערכות הקיימות וואלה בשעמם ונמאס נמאס לשמוע ביקורת זה קל קל להגיד אבל כשאתה נותן 80 מיליון שקל בשנה לקרנות קולנוע שעובדות על פי מערכת ההפעלה הזו שתיארנו פה יש הרבה דוגמאות לזה. וכשהקרנות לא לוקחות חזרה השיטה של היצירת סרטים בארץ שהקרנות נותנות 30 40 50 אחוז מהתקציב אתה משיג איזה שהוא מתשמי קרן בינלאומית עושה איזה קופרודוקציה גרמנית ישראלית ספרדית ישראלית לא משנה מה. ואז הקרנות לא לוקחות חזרה את היחס שמגיע להם בהכנסות. אז מה התוצאה התוצאה היא שהיום אתה רוצה לעשות סרט כזה שהוא מדגיש את הממד האנטי מלחמתי נניח ונגד הכיבוש ומדינה חופשית יכולים להפיק סרטים בקרנות 60 אחוז מהתקציב שלך מהשוק הפרטי או מקרנות זרות וממשקיעה עצמאי. ועוד 40 אחוז מהקרן לקולנוע או הקרן לעידוד רבינוביץ' כן רבינוביץ' אז אתה צריך לשים 60 אחוז מהעלות אבל אתה מקבל 100 אחוז מהכנסות. ולעומת זאת כדי לעשות סרט מסוג הדברים שאני ואתה רוצים נניח היינו רוצים לעשות אם היינו קולנוענים אז אתה צריך להביא 100 אחוז מהעלות כדי לקבל 100 אחוז מההכנסות כלומר נוצר פה עיוות שהרף עוד יותר גבוה. לא רק שהרף הכלכלי הוא עוד יותר גבוה זה המקום הרף הראשון שבו הרף שלך הוא הרבה הרבה יותר קשה כי זה לא כלכלי זה עולה לך כמה מיליונים יותר לעשות סרט. יש לך את הרף של זה שבתי הספר לקולנוע מלכתחילה עושים את העידוק תרצה מה נכון לעשות ומה לא ואנשי אמין לא הולכים אליהם יש לך את מבקרי הקולנוע שקובעים מה הוא סרט טוב ומה הוא סרט לא טוב וגם אם אתה עושה סרט אף אחד לא יכול לעבוד. שוב חלק מטרד תעודה הזאת. יש פה שורה של מכשולים. בסוף אתה מסתכל אותו למה לא קחת בינם כמו הרצל דמות היסטורית מיתית כמו הרצל משה רבנו מודרני. אחלה גבע איך עוד לא נעשה סרט עליו איך יכול להיות שהדמות של הרצל. סופר מאוד סרטים במדינה הזאתי הוא לא ראוי לסרט עזוב ימיני עזוב קולנוע ימני קולנוע ציוני הוא לא ראוי לסרט הסיפור שלו מה זה מטורף קח את הביוגרפיה שלה של עמוס אלון. בדמת ביוגרפיה מדהימה פטרות הביוגרפיה זאתי זה קצת לפני 15 שנה אתה עוד בעיניים איזה דמות איזה דמות זה לא זה לא על התדר בכלל של קרנות הקולנוע הקיימות זה. זה לא על התדר של החוגים לכל נועה זו לא הייתה קדושה קולנוע נקרא לתדר שלהם בכלל אני חייב לומר לפני זה משהו כמו עשרה שנים ראיתי את הסרט הסרט הדברות. סרט מיתי כזה בשנות החמישות החמישים ואז אני זוכר את עצמי בתור סתם יהיה נער ציוני חילוני. עם צמרמורת עם זכושה כזאת ועכשיו למה סרט כזה יכולת מופק רק בארצות הברית של שנות החמישים ולא בישראל של שנת אלפיים וסיפור הציוני והסיפור של העם היהודי הוא סיפור. אין משהו יותר מעורר השראה ומצמרר וכשאתה אתה קורא את החי גיבורי התאילה. סמרמורת אתה קורא את זה שלא ראוי לסרט. ואז מה הכל הנושא אתה רואה סרט ישראלי היה את האומדיות הרומנטיות הסתם הקומדיות עזב את הסרטים הרומנטיים יחסים של בנון לבנה עזוב את סרטי הפשעה. בוא בוא נדבר את אשאתה מגיע לסרטים מהמסר. מי זה פדאגוגי לחלוטין ובין אם זה סאבטקסט לכולם יש את המסר אתה רואה את זה אתה אמור להרגיש מחורבן. אמור להרגיש רע אמור להרגיש רע עם עצמך אתה אמור להרגיש. יש המדינה שלך פשיסטית שהצבא שלך הוא פושע אתה אמור להרגיש כשאנחנו גורמים עוול השכנים שלנו כל מנסים לגרום לך. זה טוב שיהיה לנו את הצד המצפוני הזה של האחריות על מעשינו זה סבבה אני לא נגד זה כן אבל. קצת להעניק לאדם גם אשראה קצת שער רוח קצת גאווה קצת להזדהות עם הזהות שלו עם העבר שלו קצת יש גם שדה נוספים של יצירה תרבותית מה אמורה. אלווי והייתי יכול להיכנס לקולנוע ולחוות ולהרגיש חמישה אחוז ממה שהביוגרפיה של בואנה זה היה מוסלון זה איש שמאל רדיקלי היה. אבל איך קטע ביוגרפיה טובה על הרצל תנו לי סרט שנותן לי חמישה אחוז מה ההתרגשות שהייתה לי כשקראתי את הביוגרפיה הזו זה לא על התדר בכלל שקולנוע פה זה לא רלוונטי אז אתה יודע איך תוכיח שיש לך תייאש איזה אלף יש מדי פעם, לקטורים שמספיק טיפשים כדי לשים את הטייאש אחורה לגבי לבד כן קלבו לו בביקורת התסריט מעודק מה צריך יותר מזה אז יש מדי פעם את הטעות את הלקטור שאתה יודע אם זה טיפשות או יותר מדי כנות או לא הוא לא מבין מה הוא כותב בכלל כשהוא כותב את זה. זה באמת הסריט מעודק חבל שאנחנו לא יכולים לאשר זה כי אתה פשוט פדאגוגי לא יכול להיות אפילו לא היה בתדר שלו שמדובר באיזשהו איש ימין אתה אתה אתה הוא, הוא כאילו מבחינתו חסר פדאגוגיה פדאגוגיה מה זה סתם סרט אקשן על חיל האוויר אתה מבין אז יש פה אלף סיפורים כאלה אלף דמויות אתה יכול למצוא שיש ראויות אלף סיפורים כאלה שראויים, וזה פשוט לא על התדר של העולם התרבותי שלנו אז הנה ההוכחה זאת ההוכחה עזבו זה לא מה מתוך מה הטענה. של השמאל באמת לא מעזים להגיד אותה בכל אבל בטח איזה באמת הטענה שלהם אם אין הטעיה. אם אין הטעיה באקדמיה ואם אין הטעיה במבסד התרבותי זה פשוט קורה מעצמו הטענה אומרת שמתוך 10 קבין של כישרון שרדו לעולם. סמול קיבלת כל העשרה. וזאת תפיסה פנימה עצמית של השמאל שהשמאל יותר חכם תראה את הבובונים מהימין זה באמת זה חלק מהמערכת הפעלה אפשר לומר אם היית מסתכל. אני לא חושב שבאמת מאמינים בזה חושבים שבכל זאת הימין קיבל קצת כישרון לא היית עוד אחד מתוך 10 קבין אבל אני אומר נניח. היית מסתכל פה עכשיו על עולם הקולנוע והיית יכול לעשות לי עכשיו רשימה של עשרה קולנוענים משמאל שאומר בואנה זה כל סרט שלו. אתה חייב לראות אז היית אומר לי בואנה עשרה סופרים האלה אתה חייב לקרוא את הספר של זה ואת שני הספרים של האהוב. זה משפטנים זה פילוסופיה זה היסטוריון כל ספר. של אינו טוב הזאת תסתכל היום על אנשי הסמאל שקוטבים בארץ תסתכל על המערכים באקדמיה התחילה פרופסורים תסתכל מסכנים שבאים לעגל פנים. מה אתה נשים הכי בנונים שיש בוא רק כולם כמעט כולם זו בינויות ההתגלמות הזה מדהים ושמות הכי גדולים. בנו ניסיות התגלמות האדמטה והיכיתי באקדמיה ראיתי את הבנוניות אזור רעשתי את התואר התואר שני. אפילו להגיד בילוך ראשון סרטם בילוך סרק וגם אתה מנסה מסיטתו עכשיו בנסתם מי שטורח להאזין לנו רובם המכריעה של המאזינים יודעים שהם היו באקדמיה. איזה בדיחה אפשר בשבוע ללמוד לכל מבוחן ספר כל שקרה אקדמיה. הבעיה שלנו היא חמורה תמיד זה בעיה בכלל בכל הדבר שנקרא אקדמיה במערב אז לא נעשה ספוילר. ספר של ספרים של לא זלמוק זה מין לקסיקון כזה של כל מה שרצית לדעת מכל הכיוונים האפשריים על התופעה הזו לא אומר את זה כאילו להמליץ להפך זה הכי מומלט שיש. מקיף מדי אפשר לקרוא עשרה עמודים מכל פרק וזה מרגיז גם ככה אני רוצה להמליץ על הספר הזה האמת אם כל כך רוצים להפיץ את הרעיון שלהם והם כל כך מבינים שהם לוחמים נגד ההגמוניה. הם שלחו לי את הספר עכשיו בדרך כלל לא עושות לאור וסופרים לא שולחים לי אף פעם בפי דף אומרים אני ארגן לך משלוח עד הביתה ללעוד 70 שקל. ואני מעדיף להביא לך את זה עד הבית בשביל שתעשה את זה לא בפי דף אז גם אני בדיוק מכין את הרעיון עכשיו וקראתי חלק מהספר הוא מעצבן ברמות הם גם מראים שם את המריצים הרקובה. של האקדמיות וגם על בעצם זה שזה איזה שהוא מוסד מאובן שלא משיג את מטרתו אבל מקבל המון תקציב. אתה מבין שאתה כתב כמו כל גוף בירוקרטי או כל גוף שקיים מספיק זמן השגת התקציבים והשימור העצמי זה כזה כמו אורגניזם ביולוגי זה הופך להיות תכלית לשם עצמה ואז אתה. מתמסר לקרנות עם אג'נדות מסוימות ואתה הכל פרסומים הפרסומים עם כסף ושותפויות. ולא נהיה שום חתירה לאמת ושום חופש אקדמי אמיתי ומרשת הרמה ירודה של כתבי העת. ותתן המצאה אחרת שאולי ככה תרומם קצת שני ספרים מעולים שניהם של שיבולת עזרות של סקרוטון. להיות שמרן גם תעמלה מה של מדהים. אני אמרתי לו את המראש לא לשים את הקדמה של פנים זרתי אותו מראש אני לא יודע מה קרה שם אין בעיה מה קרה שם כל הפרטים אני עזרתי מראש יעזרתי לא התקבלה הטעות נעשתה לא נורא בסדר תתעלמו דלגו לא קראתי. האמת קראתי זה אחרי זה כאילו קראתי את הספר חזרה מה טוב בוא נהיה לא רציתי להרוס לעצמי את הספר הזה. מדהים בתור עיתונאי הוא מאוד מוכשר אני קראתי את הספר רק אחרי זה קראתי את הקדמה כי זה כל כך עצבן אותי שבקיצור ואז קחתי בנה. לא יאמן אבל אני מסוגל להיכנס לכל דמות ולכל פוזיציה שהוא רוצה הוא מדהים מדהים מדהים הקדמה טובה. היא לא מושלמת אבל הקדמה טובה לספר. מדהים זה הטיעון. כל כך פשוט כל כך הוא בסדר. הוא כל כך עמוק זה פשוט ועומק כן יש סרט מעולה שלו ביוטיוב על אסתטיקה מדהים מדהים הוא מראה איך הפוסט מודרניזם עם האמנות המודרנית. אידאל היופי אלמות אידאל היופי כמה יורס לנו את החיים זה אפילו בארכיטקטורה קום שלך ברחוב ואין לך נעים ללכת בו ארכיטקטורה מודרנית האוניברסיטה העברית בתחנה מרכזית בתל אביב שעוצבו שניהם. על ידי אותו ארכיטקט שכחתי כרגע את שמו האוניברסיטה העברית בארץ סופים זה סבא ארכיטקטונית גם אפשר להתמצא שם. אמצע שנייה מרצה תואר שלהם להביא אותו זה המצע שניה משיבולת איקס תחשוף את הפוסט מודרניזם זה מהסרט הקודם של שיבולת תקשיב זה ספר. פגז גם המבוא הכי טוב שאני מכיר לקאנט המבוא הכי טוב לנאורות שכנגד זה מדהים זה לקאנט ולהגל ולניטשה. חלק ראשון שזה מבוא לנאורות של נאורות שכנגד ואחר כך איך הפוסט מודרניזם נוצר מתוך רצון להוכיח את המרקסיזם בלי עובדות. זה הוא אבל הוא אומר לך את הקשר זה היסוד שהוא זרה את הזרעים והכל למעשה מתבסס על קאנט והכל למעשה זה מין ריפורים לכאן שאנחנו אפילו לא בסוף הכל תורת הכרה. ואנחנו לא יכולים באמת לסמוך על התבונה זו מתקפה נגד התבונה מדהים מדהים מדהים ובסוף הוא מראה בסוף זה ממש. מתקפה על התבונה מתקפה על הערכים של המודרנה מתקפה על הרציונליזם המערבי מתקפה על המוסדות שנבנו. ואז אתה מגיע לפוקו בסוף בסוף בסוף פוקו נשען על זה ואתה מגיע להחשוף את יחסי הכוח בכל דבר ולחשוף את האפליה בכל דבר והכל בגלל שהכל ציני ובגלל שאין לך באמת את היכולת. לחתור לאמת ולהכיר את המציאות באמת כל מה שנשאר לך הוא לצלם איזה שהיא תמונת מצב רגעית להחליט. איזה צעד איזה נרטיב שאתה לא באמת יכול להגן עליו אם אתה באמת פוסט מודרנית אמיתי הם אומרים גם הנרטיב שאתה בוחר הוא נרטיב שלא באמת מבוסס לך אתה בוחר איזה שהוא נרטיב איזה שהוא צעד איזה שהיא אג'נדה. ומתוכה אתה יוצא ומנסה לרסק את כל שאר האג'נדות ומסגרות הכוח המדכאות. ספר מדהים אתה מתאבד באיזה שלב זה כל כך אנחנו חיים את זה. וכולנו למדנו ועברנו באקדמיה וכולנו קוראים כל המטעון הארץ וכולנו רואים את הסרטים הללו כולנו חיים בתוך התרבות הזו ומה שהיקס עושה הוא לחשוף. את המנגנון הפירוק האלה של הפוסט מודרניזם בצורה לוגית שיטתית פשוטה מאוד בעירה ספר 200 עמודים משהו כזה קצר מאוד. ואני חושב שסקוטון משלים אותו כסקוטון תלך את הבנייה סקוטון נותן לך. גם ביקורת הוא מסביר מה הם מנסים לפרק אבל מסביר לך מהם הישרדות של השמרנות שאנחנו כל מה שאנחנו מכירים כל העולם שגדלנו כל מה שיקר לנו כל מה שהופך אותנו למה שאנחנו. נמצא תחת מתקפה המשפחה הארץ הטבע הריחות הנוף כמו שאתה מכיר אותו הוא מוביל לך שם הטיעון אז מדהים עד שקראתי את זה לא נתקלתי מעולם בטיעון הזה כמו שצריך אבל טיעון שמרני למען איכות סביבה. וזה כל כך פשוט אתה אוהב את הארץ שלך מה הטיעון הסמאלי למען איכות הסביבה. הם באים ואומרים את האגידים הבינלאומיים עושים את הרומא זה לא הרומא פטוס המאפחני האנרכיסטי הנגד התאגידים הוא כל כך שלילי וכל כך יש לנו מיטה נגדו חכמיני מה מגיע יחד איתו. שאין לנו כוח להקשיב להם איך אתה רואה זה אנרכיסט כזה מדבר על איכות סביבה אתה עושה מהעיניים אני זורק את המקבוקים פה בפח מחזור אני שמתה נייר בפח של ניאר אל תכפרו לי במוח יותר מיד. וסקרוטון במסביר לך אומר מה האמת העמוקה של המאבק הזה נניח למען איכות סביבה הוא בא מסביר לך מאבק נכון למען איכות סביבה צריך למאבק לאומי למען איכות סביבה בוא נשמור על הארץ שלנו. לא צריך להיות לבוא יחד עם האג'נדה הקוסמופוליטית הרב תרבותית המהפכנית הנאו מרקסיסטית וכן הלאה וכן הלאה הוא בא מתוך באמת. אתה לא רוצה שיש לך פה מחצבה בהר מימול אתה רוצה שאתה והילדים שלך תוכלו לטעל באותו הר שאתה טעלת עם אבא שלך. הוא אומר משם התחילה השמרנות שלו ממש הוא אומר את זה הוא היו שם מאבקים מוקימיים שהאבא שלו שהיה פוליטריון כזה היה סוציאליסט. בא וניהל מאבקי שימור ואיכות סביבה על הגבעות שבהן הוא גדל בכפר שמה באנגליה הוא אומר שמשם התחילה השמרנות שלו. ובקיצור זה ספר מדהים ספר שני הספרים האלה משלימים אחד את השני ואלה המלצות הקריאה שלי בקיצור. ובהקשר הזה חשוב מאוד לזכור שהיה איזה שהוא טיעון מאוד מעניין בשפה בקרמל או בכל השפות שמדי פעם אנחנו רואים שמוצטטות להם בארץ והייתה טענה ששמעתי שהייתה מאוד מעניינת. מי שאוהב את הארץ ומי שטוען לבעלות עליה לא שורף אותה, מי שאוהב את היערות האלה לא שורף אותן. מי שדווקא רוצה סתם להרוס לאחר ולהתקוע לו עצמה בעין הוא דווקא יכול גם לשרוף את הארץ זה מאוד מתאים לטיעון של סקרוטון בעד איכות הסביבה. אז אני שמח שאנחנו מסיימים בנימה פטימית, תודה ערב. יעלה בכיף נינתי.